אילוסטרציה. , iStockPhoto.
עוד בחדשות ודעות
 >  > 

אבות גאים: מדריך משפטי מקוצר

אם בעבר היה ברור לכל שהאם היא היולדת, והאב הוא הבעל או תורם הזרע, הרי שפלאי הטכנולוגיה הרפואית, דוגמת טכניקת ההפריה המלאכותית, מעמידים למבחן את הקביעות האלו. לקראת כנס הפתיחה של עמותת "אבות גאים", עורך דין גיל עובדיה לייבוביץ סוקר את האפשרויות השונות להורות עבור הומואים ולסביות

במציאות שבה הרפואה מקדימה את המשפט, שוב ושוב נדרשים בתי המשפט להתמודד עם דילמות בשאלת זהות ההורים. אם בעבר היה ברור לכול שהאם היא היולדת, והאב הוא הבעל או תורם הזרע, הרי שפלאי הטכנולוגיה הרפואית, דוגמת טכניקת ההפריה המלאכותית, מעמידים למבחן את הקביעות האלו. האֵם מיהי - תורמת הביצית או היולדת? והאב - האִם הוא תורם הזרע, או שמא ״האב המזמין״, שלא יכול היה להביא ילדים לעולם מזרעו?

המענה לשאלות אלה מורכב עוד יותר כאשר ילד בא לעולם בסיוע שירותי פונדקאית. למעשה נוסף למשוואה גורם נוסף - "האישה המזמינה", שאינה תורמת הביצית ושאינה נושאת את העובר ויולדת את התינוק. ומה באשר לבני זוג מאותו מין, שני גברים החיים יחד ומחליטים להביא ילד לעולם – האם בהכרח רק מי שיש לו זיקה גנטית לילד הוא האב?

הכרה משפטית בהורות

בישראל אין חוק אשר מגדיר במפורש אבהות ואימהות. הלכה למעשה, הפרקטיקה הנוהגת היא שהאם היולדת נרשמת כאם היילוד, ובן זוגה כאביו. יש שלוש דרכים מקובלות להכרה משפטית בהורות: (א) מכוח זיקה גנטית, כלומר על בסיס הוכחה של קשר גנטי בין הורה לילדו; (ב) מכוח צו הורות, בהתאם לחוק לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו – 1996 (פונדקאות); (ג) מכוח אימוץ.

באשר להוכחת זיקה גנטית אין צורך להכביר מילים. נזכיר רק כי ביצוע בדיקה לסיווג רקמות מצריך פנייה לבית המשפט על מנת לקבל צו המאפשר את ביצוע בדיקה.

פונדקאות בארץ

על פי החוק, פונדקאות בישראל מותרת רק לבני זוג ואסורה ליחידים ולבני זוג מאותו מין. עם זאת, ועדת מור-יוסף המליצה להתיר פונדקאות גם ליחידים ולזוגות חד־מיניים, אך הגבילה זאת לפונדקאות אלטרואיסטית בלבד (כלומר בלא כל תמורה לפונדקאית). ההצעה טרם אושרה בחקיקה, ולמעשה גם אם תאושר לא נראה כי יהיה בכך שיפור של ממש - מי תסכים לשמש פונדקאית בהתנדבות?

אימוץ ופונדקאות בחו״ל

על פי חוק האימוץ, אימוץ בישראל מותר רק לבני זוג, למעט מקרים אשר הוחרגו בחוק. יחידים וזוגות חד-מיניים אינם רשאים לאמץ. בעבר התירו מדינות אחדות באירופה אימוץ ילדים על ידי אזרחי חוץ, אך כיום אין הדבר אפשרי ברוב מדינות העולם. האפשרות היחידה לאימוץ הפתוחה לזוגות חד-מיניים היא אימוץ ילדו של בן זוג - ובלבד שאין הורה נוסף לילד. זוגות חד־מיניים שהביאו לעולם תינוק בפונדקאות בחו"ל, מגישים בקשת אימוץ, ועם אישורה מוכר בן הזוג של ההורה הגנטי כאב מאמץ.

בהקשר זה יוער, כי במסגרת עמ"ש (ת"א) 43811-11-12 היועמ"ש נ' פלונית נפסק כי לא ניתן להכיר בהורות ללא הוכחת זיקה גנטית. עוד בטרם ניתן פסק דין זה הוגשו עתירות לבג"ץ שבהן הוא נתבקש להורות על קביעת הורות ללא צורך בהוכחת זיקה גנטית. ההכרעה בעתירות אלו טרם התקבלה.

במסגרת בירור עתירות אלו נדרשה המדינה להציג את עמדתה. בהצהרתה שינתה המדינה את עמדתה החד־משמעית עד אז, שלפיה לא ניתן להכיר באימהות ללא הוכחת זיקה גנטית, וקבעה כי "ניתן יהיה להסכים למתן "צו הורות פסיקתי" שיינתן על ידי בית משפט למשפחה בישראל, במקום צו אימוץ ביחס לבן זוגו או בת זוגו של ההורה הגנטי.

זאת, לאחר שההורות הגנטית הוכחה בבדיקה גנטית לפי חוק מידע גנטי, ובכפוף לכך שכל התנאים למתן צו הורות – אשר צפויים להיות בחקיקה העתידית לפי המלצת ועדת מור-יוסף – יהיו התנאים למתן "צו ההורות הפסיקתי" ביחס לפונדקאות חו"ל לעת הזו ועד להשלמת החקיקה".

נוכח עמדת המדינה, נראה כי מי שהביאו ילד לעולם בפונדקאות בחו"ל יוכלו לתבוע מתן צו הורות פסיקתי לאבהות של בן הזוג שאין לו זיקה גנטית ליילוד - גם כאשר מדובר בבני זוג מאותו מין - במקום להגיש בקשת אימוץ. בתביעה למתן צו הורות יידרש התובע להוכיח כי הוא עומד בתנאים שהציבה ועדת מור-יוסף. נציין כי מבחינה משפטית טהורה, מעמד האב כלפי היילוד זהה בין שהוא הוכר בצו אימוץ ובין שהוכר בצו הורות פסיקתי.

הורות משותפת

לפני שנפתחו הליכי הפונדקאות בחו"ל ליחידים ולבני זוג חד־מיניים, הדרך היחידה שעמדה בפניהם להבאת ילד לעולם, שלא באמצעות אימוץ, הייתה הורות משותפת.

בהורות משותפת הגבר מתקשר בהסכם עם אישה, הסכם שמטרתו הבאת ילד משותף לעולם והסדרת אופן הגידול שלו. מטבע הדברים, הואיל והגבר והאישה במרבית המקרים אינם חיים יחד ואינם מקיימים משק בית משותף, נדרש הסכם מפורט המבטיח את זכויות הצדדים ואת חובותיהם בגידול הילד.

טרם התחלת הליך ההתקשרות לצורך הבאת ילד משותף לעולם בדרך זו, חשוב והכרחי לערוך הסכם שיעגן - מבעוד מועד - את הזכויות והחובות של כל הורה, את היחסים בין ההורים, את היחסים בין בני הזוג של ההורים ואת שלל הנושאים אשר עלולים להתעורר בעתיד. הכול במטרה למנוע מחלוקות עתידיות בין ההורים ולהבטיח את זכויות הצדדים.

מהם הדגשים לעריכת הסכם הורות משותפת? מהן ההוראות השונות שיש לעגן במסגרת ההסכם משלב ההיריון ועד להגיע הילד לגיל 18/21? כיצד לשמור על זכותו של כל הורה, על זכויות הילד, על זכויות בן או בת הזוג של ההורה הביולוגי ועל זכויות בני המשפחה של ההורה הביולוגי? מה קורה במקרה של מוות חלילה של אחד ההורים הביולוגים? מה קורה אם חלילה מתגלה פגם בעובר? מהם הסדרי הראייה? כיצד יתחלקו ההוצאות בגין גידול הילד, חינוך הילד ועוד? לשאלות אלה ושאלות רבות אחרות נדרשים ההורים המיועדים למצוא מענה במסגרת הסכם ההורות.

גיל עובדיה לייבוביץ, עו"ד ומגשר, לייבוביץ & סטי – משרד עורכי דין. עו"ד עובדיה לייבוביץ ישתתף בפאנל העוסק בפונדקאות והורות גאה בישראל בכנס הייסוד של עמותת "אבות גאים" ב-1 בנובמבר, בשעה 11:30 במרכז הגאה בגן מאיר שבתל אביב. עוד ישתתפו בכנס ד"ר צבי טריגר מהמכללה למנהל, עו"ד עירא הדר העוסקת בזכויות להט"ב בתחום ההורות; עו"ד ויקטוריה גלפנד המתמחה בפונדקאות חו"ל; עו"ד יהודית מייזלס העוסקת בדיני משפחה; עו"ד דנה מגדסי העוסקת בדיני הגירה, אזרחות ופונדקאות חו"ל; עו"ד גיל עובדיה לייבוביץ' המלווה זוגות והורים יחידניים חד־מיניים בתהליך הסדרת המעמד המשפט; החוקר והמרצה ד"ר גיל שילה מאוניברסיטת תל אביב; החוקר אריאל כהן-ארקין; הפסיכולוג הקליני ד"ר אילן טבק אבירם, גלי שיין-טל המתמחה בפסיכולוגיה חינוכית, הפסיכולוג הקליני והחינוכי ארז ניסימוב-ברוש, הפסיכולוג הקליני ד"ר גבע שנקמן-לכברג והפסיכולוג הקליני משה נח-מטות.

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...