וילהלמינה רוס. צילום: אנדי וורהול.
עוד בראשי
 > 

דרקון אדום וחוצה מגדרים

אין על האש המכשפת שיורקים כל דרקוני האמנות הגאים מאז ועד היום. מליאונרדו ומיכלאנג'לו וקראוואג'ו ועד לפרדי מרקורי ואנדי וורהול: לגייז יש יותר סקס ולגייז יש יותר יצירתיות. על "Wanted" באוסף מוגרבי, מוזיאון ת"א לאמנות

לפני הכל, גם אם אתם לא ממש משתייכים לקהילה או קשורים אליה בקשר משפחתי או חברי כזה ואחר, יש לכם עוד הזדמנות מצויינת לחגוג את העידן החדש של חופש הביטוי המיני, או המגדרי כמו שהוא נקרא היום, עם אחד המובילים והמבשרים הנחשבים והצבעוניים שלו. ועל הדרך, גם להרגיש קצת ניו-יורק ואייטיז. ולמי שבאמת רוצה להשקיע ולהוציא את הבסט מהחווייה הויזואלית והריגשית, מומלץ לעשות סיבוב קל באחד הבארים של גבירול לפני הכניסה. פול פלז'ר גאראנטיד.

הקשר המיסטי שלי לעבודה של וורהול מתחיל במזל הסיני המשותף שלנו, הדרקון המעופף. כל מה שאתם יכולים לחשוב על דרקונים נמצא בוורהול ועף מהראש שלו אל הקיר. ובגדול. הכי גדול שאפשר, כראוי למלך המזלות. וורהול הוא המלך והמנצח הוירטואוז בהתנסחות הצבע והקומפוזיציות שלו. בדיוק כמו השליטה בטכניקת הדיבור המהפנטת שהמציא לעצמו והטבעות הלשון החברתיות שמצוטטות עד היום בתעשיית התקשורת. אמרתם אנדי וורהול אמר, אמרתם הכל.

ולפני שאנחנו מגיעים להכי צבע בוונדרלנד של וורהול בתל אביב ולקליימקס הגנטי שלה, עוד הדרכת מגדר קצרה למי שלא מצוי בתולדות האמנות ובהבנת הנקרא
והנראה של יצירות הגייז לדורותיהם. אין מה לעשות ואין על האש המכשפת שיורקים כל דרקוני האמנות הגאים מאז ועד היום. מליאונרדו ומיכלאנג'לו וקראוואג'ו ועד לפרדי מרקורי ואנדי וורהול: לגייז יש יותר סקס ולגייז יש יותר יצירתיות.

אז מה ראיתי בליידי וילהלמינה רוס, הטרנסקס המדהימה שלקחה קיר שלם במוזיאון? קודם כל ראיתי שוקולדה. ואני מת על שוקולד ועל כל דבר שמצופה בשוקולד.
והיא היתה עטופה באדום וצהוב וטורקיז. למות. וגדולה, שני מטר על שלשה. וזה כבר שידר לי שאנדי אהב אותה אהבה עזה. אנדי הראה תמיד את האהבה שלו במטרים. יותר מטרים - יותר אהבה.


עבודה אחרת של וורהול, שגם במרכזה וילהלמינה רוס צילום: © Andy Warhol/BUS 2012.

אז לקחתי כמה צעדים אחורה למצוא את הפוקוס, ניערתי בראש את אדוות הבלאק מהבר, ועצמתי עיניים בצלילה חופשית לתוך לוע הדרקון של אנדי. וראיתי. ראיתי אותו בעבודה. ואיך שהוא מצלם את ליידי וי, ומהפנט אותה בהברות הארוכות שלו, והיא צוחקת אליו והוא מחייך אליה. והוא מסדר אותה, ונוגע ומרגיש אותה. ואיך שהוא בפקטורי, ליד הבד הענק על הריצפה, מכסה אותו באדום, ואז את הרשת, והשוקולד והצהובים והכחולים והטורקיזים עפים לו מהעיניים ומוצאים כל אחד את המקום שלו.

יצירות גדולות צריכות לעמוד במבחן האמונה. אתם מאמינים ליצירה ואז לאמן שיצר אותה ואז גם לעצמכם. אתם יכולים לראות את ליידי וי לבנה או שחורה או סטרייטית או טרנסקס. ואתם יכולים לראות את ליידי וי כבן אדם. כמוכם, בן אדם.

פוסט///מודרניזם
Wanted: אנדי וורהול בהופעה לטובת קהילת הלהט"ב. אוסף מוגרבי, מוזיאון ת"א לאמנות

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2017 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...