קמפיין Tel Aviv Gay Vibe. צילום: איתן טל, יחסי ציבור.
עוד בחדשות ודעות
 >  > 

תיירות גאה או תיירות מין?

לקראת הבחירות, צריך לשים את הדברים על השולחן: המתהדרים בקידום תיירות גאה לת"א, מוכרים את גברברי העיר לתיירים בתעשייה קפיטליסטית חסרת תוכן או משמעות, אורגיה של חילופי שטרות, מטבעות ונוזלים / דעה

עבור קהילת הלהט"ב תל-אביב היא לא רק העיר המרכזית בישראל, אלא המרכז הגדול ביותר – אידיאולוגית, תרבותית וחברתית – של הקהילה הגאה. המקום בו כל אחד מאתנו יכול להיות חופשי, בו פלורליזם ונאורות מאפשרים מרכז רוחני וחומרי בו חיים ביחד ובנפרד לחלוטין הומואים, סטרייטים, ערבים ודתיים, בכבוד הדדי ובאיזון כמעט מושלם. ברוח זו, העיר הפכה להיות מוקד עליה לרגל, להומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים מכל קצוות הארץ.

המצב החברתי-תרבותי הייחודי הזה, יחד עם תנאים גיאוגרפיים אטרקטיביים ורצועת חוף להתקנא בה, הופכים את תל אביב ליעד תיירותי עם פוטנציאל כלכלי עצום. כך צמחה בעיר, בעידוד פרנסי הקהילה והעסקים השונים, תיירות גאה מרשימה בהיקפה. תיירות שהעירייה, בשיתוף משרד התיירות והחוץ, מקדמת ברחבי העולם תחת ערכי הפלורליזם והליברליזם הנגזרים מהם: חופש מיני, דמוקרטיה, זכות ביטוי, סקס משוחרר ויצרי והנאות הגוף. על פניו, כל מה שיפה וטוב בעיר.

תיירות גאה היא שם מקסים, באמת, אבל היא תוצר של מכבסת מילים. ראשית, יש לומר שזו לא תיירות גאה, אלא תיירות הומוסקסואלית. בעיקר משום שהקמפיינים כמעט ולא פונים לנשים לסביות או ביסקסואליות, הן לא קהל אטרקטיבי במשחק הכלכלי (או בכלל). שנית, ניכר שליזמים שדמיינו את התייר הגאה, היה פרופיל מאוד ברור בראש: גבר צעיר, רצוי כזה שאוהב חיי לילה, ים ומסיבות. שמחפש נופש מהתרבות המאופקת במדינת המוצא שלו, שנמאס לו מהמוזיאונים העצומים של אירופה או הרחובות הגדולים של ארצות-הברית, והוא מחפש לו איזו מדינה קטנה, שטופת שמש ועמוסה לעייפה בגברים חתיכים, מסבירי פנים וידידותיים.

מסרים מיניים שרק הולכים ומקצינים

הנימוקים בהחלט משכנעים והתוצאות ניכרות בשטח: זה קהל אטרקטיבי, אפקטיבי ומשתלם מאוד. לראייה - בשנה החולפת הגיעו לישראל המוני תיירים גאים, שהגיעו בתקופת הקיץ ולקחו חלק באירועי הגאווה ברחבי הארץ בכלל ובתל-אביב בפרט, והכניסו לישראל ולעסקים הקטנים בעיר הרבה מאוד כסף.

ראו היזמים כי טוב, ובהדרגה העלו את מינוני הסקס בחומרי הפרסום. לא פלא שאתר ההיכרויות והסטוצים "אטרף" היה שותף אסטרטגי לתהליך, ואירח את אתר הקמפיין המרכזי. האימג'ים המלווים את פרסומי העיר הלבנה בעולם הולכים והופכים ליותר מוקצנים ומאפשרים לגברברי צפון אמריקה ואירופה לשזוף עיניהם בגברים צעירים וחתיכים, לרוב בעלי חזות מזרחית או ים תיכונית לכל הפחות, הפרא האציל בגרסתו ההומואית. כולם מדברים על המוני חתיכים נגישים, מסיבות, חיי לילה, תרבות שוקקת חיים.

והתיירים? הם נוהרים הנה בהמוניהם. כולם מרוצים מהדיל הזה: התיירים נהנים ממדינה עם אקלים נהדר וגברים חתיכים, אנחנו מרוויחים תיירות הורמונלית עם כיסים עמוקים, והתוצאה היא אורגיה קפיטליסטית של חילופי שטרות, מטבעות ונוזלים. בקיצור, פאן.

תחילתו של מדרון חלקלק

אולם התיירות הזו שכולם מפרגנים לה, ובפרט המסרים הפרסומיים שמציגים את ת"א לתייר הגאה, מובילים אותנו אל תחילתו של מדרון חלקלק מאוד, כשבתחתיתו הדוניזם קשה, נהנתנות מוגזמת ודקדנטיות. כשאנחנו אומרים לתיירים "בואו, יש אצלנו חתיכים!", במודע או לא אנחנו מייצרים כאן תיירות מין.

רגע לפני שאתם קופצים, ואומרים שתל-אביב היא הרבה יותר מבחורים חתיכים, בואו נשאל את עצמנו, מה באמת יש לעיר להציע לתייר הגאה שמגיע אלינו? האמת היא שזו שאלה טריקית. לכאורה עיריית תל אביב מציעה מכל טוב העיר: חוף הים האטרקטיבי, טיולים ברחבי העיר הגדולה, ביקור במוסדות תרבות רבים, אומנות, תיאטרון, אדריכלות, מסעדות, סטייל, חיי לילה.

אבל, ובכל הכנות, על מי אנחנו עובדים? בתל אביב אין כמעט חיי תרבות, ואלו שיש נאנקים תחת איומי סגירה ו"נהנים" מתקציבים זניחים עד לא קיימים. אוונגרד? תרבות שוליים? אמנות פורצת דרך? הצחקתם אותי. אפילו ציורי הרחוב שלנו עייפים ומדוכאים, ומתקשים לסגור את החודש, לא כל שכן האמנים הפועלים כאן ונאבקים לשרוד. אופנה? נו באמת, לקרוקס ולכפכפי הים של הישראלי הטיפוסי, אי-אפשר לקרוא סטייל. נוף אורבני דווקא יש לנו, באיזה רחוב אחד או שניים, אבל כל השאר שומם, מוזנח, מכוער ועלוב בהשוואה לכל עיר גדולה אחרת בעולם. אפילו המלונות כאן, במידה והתייר ימצא מקום פנוי במחיר שפוי, לא עומדים בשום סטנדרטים עולמיים התואמים לערי תיירות אחרות. 

סקס, סמים ומוזיקה אלקטרונית

אז עם מה נשארנו? עם מה שתל-אביב באמת מציעה לתייר הגאה: חוף ים וחיי לילה. כך שמבט עומק מגלה שהשם המכובס של תיירות גאה הפך להיות משהו טיפה אחר, סוג של תיירות חוף ומסיבות. ובתכלס, בגלל שהפירוש ההומואי ל"חיי לילה" זה סקס, סמים ומוזיקה אלקטרונית, קיבלנו סוג של תיירות מין עם שם מכובס.

כשמדברים עם תיירים גאים שביקרו בארץ, לא תשמעו מהם על המוזיאונים הגדולים, תערוכות האמנות סוחפות החושים, החנויות המדהימות, השווקים המרהיבים, הנופים כובשי הלב. את אלו יש להם בשפע בארצות מהן הם מגיעים. מה שכן תשמעו, והרבה, זה מילים חמות על הגברים הישראלים. על הגברים החתיכים, על חיי הלילה, על הסמים החופשיים, על סקס ללא גבולות.

אז לאחר שהגיעו לכאן התיירים, שפכו את כספם כדי לקבל קצת סקס טוב, הם חוזרים להם חזרה לחיי התרבות הגאים והקהילתיים ממנה הגיעו, ואנחנו בינתיים ממשיכים אל התייר, או הלקוח הבא. רק חבל שכמו תמיד, הכסף נשאר אצל הסרסור, ואנחנו, כקהילה, רק נדפקים ובגדול.

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2017 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...