What I be. צילום: Steve Rosenfield, whatibeproject.com.
עוד בלייפסטייל ובריאות
 >  > 

אני לא ה-____ שלי

החברה, האנשים סביבנו ובני המשפחה מגדירים עבורנו נורמות התנהגות, וכאשר אנחנו חוצים את הגבולות "המותרים" אנו חשופים לביקורת קשה, ניכור ואף שנאה ואלימות. פרויקט צילום מרגש בודק את הצלקות הקשות והכואבות שהשאיפה לנורמטיביות משאירה באנשים

אני לא המגדר שלי. אני לא הנשיות שלי. אני לא הדכאון שלי. אני לא המשקל שלי. אלו רק חלק מהמסרים שמבקשים גיבורי הצילומים של סטיב רוזנפלד להעביר, לחברה סביבם אבל בעיקר לעצמם. 

רוזנפלד ביקש להראות מה קורה כאשר אנשים גדלים וסופגים ביקורת חברתית ומשפחתית, ואיך הדבר מעצב את זהותם החיצונית כמו גם הפנימית.  התוצאה היא פרויקט הצילום "What I be", בו הצטלמו עשרות אנשים בפורטרטים אישיים מאוד, והציגו את החששות הגדולים ביותר שלהם, המשפטים הקשים ביותר עמם הם מתמודדים והקשיים שלהם מול החברה ועצמם.

רוזנפלד יוצא מנקודת ההנחה שכולנו גדלים בחברה שמגדירה עבור האנשים סט של נורמות מוגדרות - בכל הקשור לגופניות, תפקוד חברתי ואישי, מערכות יחסים, השכלה, קריירה ועוד. כל מה שיוצא מתחום הטווח ה"מקובל" באותה נורמה, "מזכה" את אותו האיש או האישה במבטים חריגים, אפליה ואף לעתים פגיעה פיזית.

באמצעות הפרויקט סטיב מעוניין להראות שלכולנו יש שונות כזו או אחרת, ואנחנו לא צריכים להתבייש בה אלא להציג אותה בגאון ואף לומר "נכון, אני שונה, אבל אני גם הרבה יותר מזה. השונות שלי לא זו שמגדירה את כל מה שאני". זהו פרויקט מעצים ומרהיב שמעורר רגשות עזים אצל הצופים, שמתבקשים גם כן לומר: "אני לא ה-____ שלי".


אני לא העלייה שלי במשקל.


אני לא המיניות שלי.


אני לא המגדר שלי.


אני לא שיער הפנים שלי.


אני לא הנשיות שלי.


אני לא המגדר שלי.


אני לא הבחירות שלי.


אני לא הגודל שלי.


אני לא המספר שלי.


אני לא התפקיד (המגדרי) שלי.


אני לא המשיכה המינית שלי.


אני לא המיניות שלי.


אני לא החרדה החברתית שלי.


אני לא הביסקסואליות שלי.


אני לא הגבריות שלי.


אני לא הנשיות שלי.


תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2017 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...