אילוסטרציה. צילום: .Robert Couse-Baker, Flickr.
עוד בחדשות ודעות
 >  > 

מרוב חרמות לא רואים את היער

איבדנו את הפרופורציות, כשקבענו שדין פסטה לסטרייטים בלבד כדין רצח ועינוי של להט"בים. ברגע שמגיבים באותה חומרה לרדיפה של הקהילה במדינות אפלות ולאיזו התבטאות אומללה אחת של מנכ"ל חברה קפיטליסטית חסרת משמעות, מוזילים את סבלם האמיתי של הקורבנות ברוסיה, באפריקה, בג'מייקה ובכל מקום הומופובי אחר בעולם / דעה

בא איזה איש מנוול ואמר, שומו שמיים, שהוא לא ישתמש בדמויות של הומואים בפרסומות החברה שלו כי הוא, ברוב רשעותו, מעדיף משפחה מסורתית. אתם יודעים, עם גבר ואישה ו-2.7 ילדים. ועוד הוסיף ואמר, שאם הומואים לא אוהבים את העובדה הזו, הוא מציע להם שיאכלו מוצרים של החברה המתחרה. עד מהרה, ההתבטאויות האומללות כשלעצמן, הפכו לסערה של ממש, שגררה אחריה אלפי בני-אדם, אולי אפילו עשרות אלפים, ברחבי העולם.

אבל האם התגובה שלנו לא קצת מוגזמת? האם כל איומי החרם מופרכים? האם באמת יש צורך במאבק הזה? האם אנחנו באמת צריכים להשקיע כ"כ הרבה אנרגיה דווקא במנכ"ל חברה פרטית ולא, נניח, במאבקים אמיתיים לשינוי החקיקה לטובתנו?

לשם הדיון, הנה כמה נקודות למחשבה שצריך לקחת בחשבון כשבוחנים את הפרשה הנוכחית ובכלל - את הנטייה שלנו לקבל החלטות על חרם צרכני.

1. נראה שהאיש הוא לא איש נאור מדי. יש שיקראו לזה מסורתי, יש שיקראו לזה מיושן, יש שיגידו ארכאי ויש שיגידו שהוא פשוט שייך לדור של פעם. עם כל אלה אני אסכים. אולי אפילו אסכים עם כאלה שירחיקו לכת ויכנו אותו בור ומטומטם.

אבל - מצטער מראש - אני לא יכול להצטרף לאלו שקוראים לו הומופוב, פושע ורשע. האדון הנכבד לא קרא להרוג הומואים, לא קרא לגרש אותם מאיטליה, לא קרא לאסור הומוסקסואליות בחוק ולא השתמש בשמות גנאי. כ-ל מה שהוא אמר היה "א-נ-י, פלוני בן אלמוני, חושב שמשפחה צריכה להיות מורכבת מגבר ואישה. זוהי אמונתי, אני לא רוצה לפגוע באף אחד, אבל בזה א-נ-י מאמין, ולכן לא אשתמש בדמויות הומואים בפרסומות של החברה שלי. זה המצב, ואם מישהו לא אוהב את עמדתי, הוא מוזמן לבחור שלא להשתמש במוצרי החברה."

בעיני - גם אם איני מסכים עם הדברים, או אפילו נפגע מהם - הם עדיין בטווח הדברים הלגיטימיים שלבן אדם מותר לחשוב, לומר ואף לעשות.

2. כולם כולל כולם רצו לתמוך בחברות שמתחרות בחברה האמורה, מבלי להשקיע שניה מחשבה תחילה. הרי אף אחד לא באמת מכיר את ההיסטוריה של אותן החברות. ומה אם אותה חברה שמיהרה לפרסם אימג' תומך בקהילה, בעצם במלחמת העולם השניה תמכה בשלטון מוסוליני ולמעשה הייתה שותפה לפשעי מלחמה? אף אחד לא באמת טרח לברר. וזה לפני שאמרנו משהו על אותו צילום שמציג זוגות הומואים ולסביות, על טפם וכלביהם, שמוטבעים ברוטב אדום רותח. הפכנו לעיוורים לשמע הקריצה הקטנה ביותר כלפינו, ועל הדרך פספסנו את הראייה הביקורתית ורחבת ההיקף.

3. קשה לי לשכוח את מקרה ה"עוגה המפלה" באמריקה. להזכירכם, מאפייה סירבה להכין עוגה עבור זוג לסביות בטענה שהם "מתנגדים לחתונות חד מיניות בהתאם לאמונתם הדתית". סקנדל ובלגן גדולים קמו, חרמות מכאן ועד וושינגטון והתוצאה – החנות פשטה רגל. עכשיו תארו לכם שחרם קם בגלל שחנות בבעלות יהודים חרדים סירבה למכור חזיר בטענה "שהם לא יכולים למכור חזיר בהתאם לאמונתם הדתית". בעיני זה וזה אותו דבר. הרי שום דבר כאן לא נעשה באלימות ובכפיה, מדובר בסך הכל בהתנגדות סבילה לתופעה שלא מחבבים או לא מקבלים מטעמים אידיאולוגיים או אמוניים.

4. יש מקומות בעולם שהסבל בהם הוא מעבר ללבחור במוצר של איזו חברת מזון להשתמש או מהיכן להזמין עוגת חתונה לבנכם ולבחיר ליבו (שיהיה במזל"ט, כן?). יש מקומות שבהם מכניסים לכלא על זה שהולכים עם דגל גאווה, יש מקומות שבהם סוקלים באבנים בגלל שחושדים שהאיש הומו ויש מקומות בהם מכים למוות נער קרוסדרסר.

ברגע שמגיבים באותה חומרה לזה ולאיזו התבטאות אומללה של איזה קפיטליסט מדרג ז' – מוזילים את סבלם האמיתי של הקורבנות ברוסיה, באפריקה ובג'מייקה. כולנו צריכים ללמוד להפריד בין העיקר ובין הטפל, אין דין פסטה לסטרייטים בלבד כדין רצח ועינוי של הומוסקסואל. מה שמבדיל בין ילד לאיש מבוגר זו היכולת לבחור באיזה קרבות להילחם ובאיזו עוצמה.

5. בטח שמתם לב שלא הזכרתי את החברה ואת בעליה בשמם. אולי כדאי שתבינו שאין דבר כזה פרסום רע. על כל מי שירצה להחרים אותם בגלל ההתבטאות יהיו עשרה שירצו להעדיף אותם בגלל אותה סיבה בדיוק. פרסום חינם אדיר לקהל יעד מסורתי וימינה.

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...