גידו ברילה. צילום: יחסי ציבור.
עוד בחדשות ודעות
 >  > 

סכנה ושמה "אין לי בעיה עם הומואים, אבל"

"כשאיש שלטון או בעל הון מסביר שאין לו בעיה עם הומואים אבל הם מפריעים לו כשהם על המסך ופוגעים בערכים מקודשים - אני, כאמא לבן הקהילה, מרגישה מודאגת ואיני יכולה לעבור לסדר היום". שירלי קובלסקי כותבת בעקבות התבטאויותיו הפוגעניות של מנכ"ל חברת "ברילה"

"אני מכבד הומואים", אמר גידו ברילה בראיון המפורסם שהרעיש את הרשת. "כל אחד חופשי לעשות מה שהוא מוצא לנכון, כל עוד הוא לא מטריד מישהו אחר".

עוד על פרשת ברילה:

לכאורה, משפט כה ליברלי ודמוקרטי. משפט שאם לומר את האמת, אני שומעת אותו המון, בהקשר של הקהילה הגאה, בוורסיות מגוונות, כגון: "אין לי בעיה עם הומואים אבל למה הם צריכים לעשות את זה ברחוב?" או: "אין לי בעיה עם הומואים, כל אחד שיעשה במיטה מה שהוא רוצה". "אין לי בעיה עם הקהילה הגאה, אבל בשביל מה המצעד הזה? מה, אני סטרייט אז אני מנפנף עם זה ברחוב?".

המשותף להצהרתו של מר ברילה ולכל אותן הדוגמאות שניתנו כאן, הוא האבסורד המוכל בהן. להגיד שאין לי בעיה עם מישהו כל עוד אני לא רואה אותו ולא מזכירים לי שהוא קיים, פירושו לזעוק את הקושי שלי לקבל את קיומו. וקצת בעייתי לחשוב שאם הוספתי לפני כן ש"אין לי בעיה עם זה" פוטר אותי, ומכסה על כל מה שאומר אחר כך.

זו אחת מהתגלמויות ההומופוביה והיא מטרידה אותי לא פחות מסוגים אחרים, כביכול בוטים יותר. היא מטרידה אותי כי היא נאמרת ברוך ובה בעת מפזרת ביעילות לכל עבר זרעי פחד, זרות ושנאה. היא נשמעת לעיתים תכופות, היא לגיטימית ומושמעת כביכול כאמירה נעימה ומפייסת אך נטועים בה היטב אי הקבלה של האוכלוסייה הגאה, אי הרצון להיתקל בה, הפחד מפני קיומה ומפני היותה מחלה מדבקת - כי מי יודע מה יקרה לחברה אם הרחוב ייחשף למראות?

"התמזל מזלם" של הלהט"בים כקבוצת מיעוט. שלא כמו השחורים, למשל, הנאלצים לצאת אל הרחוב בצבע עורם, הרי ההומואים, הלסביות, הבי והטרנס יכולים להשאיר את שונותם בבית, ולצאת לרחוב "כמו כולם". הם יכולים, ולא פעם אף מתבקשים, להישאר בארון. והנה הרווח הוא כפול: גם לא לבזות את עצמם וגם לא להפריע או רחמנא לצלן לזהם את הרחוב.

התלבטתי אם להגיב לאמירתו של מנכ"ל פסטה ברילה. האמת, זכותו לא "להתבונן בהומואים" ועכשיו אני כותבת כאן בלי טיפת ציניות: זכותו לחוש שהוא מתחבר למשפחה הקלאסית הרגילה. עד כאן זה באמת בסדר מבחינתי.

אבל כשאיש שלטון או בעל הון יוצא באמירה באמצעי התקשורת, ובה הוא מסביר שאין לו בעיה עם הומואים אבל הם מפריעים לו כשהם על המסך ופוגעים בערכים מקודשים - אני, כאמא לבן הקהילה, מרגישה מודאגת ושאיני יכולה ככה סתם לעבור לסדר היום. כי האמירות האלו, כמו שכתבתי, חודרות להן בשקט ובבטחה להמון בתים ולבבות, ומשדרות יפה יפה את המסר.

שירלי קובלסקי היא אם לבן הומוסקסואל ופעילה בארגון תהל"ה - עמותת הורים המספקת תמיכה להורים של הומוסקסואלים, לסביות, טרנסג'נדרים וביסקסואלים, המפעילה קווי קשב וקבוצות תמיכה ברחבי הארץ. 

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...