קאמפי וטראשי - אבל גם קלאסי ובלתי-נשכח. Grace & Favour. צילום: יחסי ציבור.
סרט יפהפה ומרגש. אנשים מושלמים. צילום: כרזת הסרט.
עוד בתרבות ובידור
 >  > 

מה לראות ביום כיפור?

מרתון קולנוע צרפתי קווירי, סיפורי מסע ומשחק בין זהויות, קומדיות קאמפיות או דרמות סוחטות דמעות, סדרות מופת קלאסיות ואחד מיסטר המפריז. אם גם אתם מציינים את יום כיפור במרתון טלוויזיה איכותי ואינטנסיבי, יש לנו המלצות גאות במיוחד עבורכם

אם גם אתם מציינים את יום כיפור במרתון טלוויזיה איכותי ואינטנסיבי, יש לנו המלצות גאות במיוחד עבורכם.

מרתון פרנסואה אוזון 

פרנסואה אוזון הוא במאי צרפתי קווירי וקווירקי פר-אקסלנס. סרטיו עוסקים רבות במיניות נזילה ומאופיינים בויזואליות קאמפית.

שמלת קיץ הוא סרט קצר ויפהפה, שבעיני יש לו חשיבות עצומה בשביל הקהילה של ימינו, מכיוון שהוא שובר קצת את הבינאריות ההומואית, משחק בגבולות של הגדרות כמו משיכה, זוגיות ואהבה. במרכזו עומדת דמות של הומו יפה (תאווה לעיניים) שמביע שאט נפש מהנשיות של בן הזוג המחומצן שלו. במהלך טיול על חוף הים הוא פוגש בבחורה, ונרקם ביניהם קשר לא-אופייני, שבסופו הוא חוזר לבן זוגו אחרי שלמד דבר או שניים על מין, מגדר ומיניות. 

8 נשים הוא קאמפ מחזמרי כיפי ונהדר. צבעוני, צרפתי, ושזור בלהיטי שאנסונים מהסבנטיז וקטעי ריקוד בנאליים אך מתוקים. הסרט עמוס בדיוות, ואם תמיד רציתן/ם לראות את קתרין דנב מתמזמזת עם פאני ארדן, זו ההזדמנות שלכן/ם.

בתוך הבית, סרטו האחרון של אוזון, מציג סיפור מורכב ומוזר, שנוגע בחיי משפחה, בעולם החינוך, ובפער בין הפנטזיה למציאות. במרכזו שתי דמויות: האחת היא זו של מורה מבוגר ונרגן, שחייו המקצועיים מאוסים עליו בערך כמו חיי המשפחה שלו. לצדו מככב קלוד, נער צעיר שמנסה לגשר על הפער בין הפנטזיה למציאות (אהבה, קבלה, משפחה). זה לא סרט הומואים, בדיוק, אבל הוא לא רחוק מזה.

מרתון ג'ון קמרון מיטשל

הומו שלא ראה את הסרט הדוויג והשארית העצבנית הוא כמו ליכודניק שלא קרא את כתבי ז'בוטינסקי. כלומר, יותר מצוי מרצוי.

הדוויג והשארית העצבנית, שהתחיל כאופרת-רוק באוף-ברודוויי, זכה לעיבוד קולנועי מצד הכותב, הבמאי והשחקן הראשי ג'ון קמרון מיטשל. הסרט מציג את סיפורו של נער נשי ממזרח ברלין, שביאושו לברוח מהעולם הקומוניסטי האפור, הוא מוותר על "חתיכה מעצמו" והופך לאשה. במהלך הסרט, הדוויג מנסה להבין מהו המחיר האמיתי שנאלצה לשלם וממה היא באמת מנסה לברוח. סרט יפהפה, חובה לכל מי שמרגיש שהוא חי בעיירה קטנה ומרושעת, ותוהה מיהו החצי השני שלו ומהו מקור האהבה.

ארוחת בוקר על פלוטו, מעין סיפור מסע תקופתי, לאורך שנות השבעים וברחבי אירלנד ולונדון, של טרנסית שמחפשת אמא/אהבה/קבלה/משפחה. סוג של הגרסה האירית של הסיפור של מרי-לו של אוחצ'ובסקי, או להיפך. גלאם, גליץ וקיטנז. וגם קצת דמעות.

אנשים מושלמים

אנשים מושלמים, רוברט דה נירו מגלם את הגבר המאצ'ו ההומופוב הקלאסי, שמחלים משבץ ומנסה להתגבר על אבדן הגבריות שלו. פיליפ סימור הופמן מגלם את הגבר ההומו הנשי ה"קלאסי" שמתמודד עם עולם של שנאה ודלתות סגורות וחוסך לטובת ניתוח לשינוי מין. שתי הדמויות לומדות משהו על עצמן, על אחרים, ועל איך כל אחד מאיתנו קצת חזק וקצת חלש. סרט יפהפה ומרגש.

Maude

ביאטריס ("בי") ארתור בוודאי זכורה לכם יותר כדורותי, המורה המחליפה הסרקסטית והצינית מ"בנות הזהב", אך לפני שהגיעה לסדרה הבלתי-נשכחת (בין היתר משום ששודרה בישראל באופן אינטנסיבי למדי) היא כיכבה ב-Maude - ספין אוף שצמח בזכות הופעה שלה ב"הכל נשאר במשפחה".הסדרה נוגעת בעניינים הקשורים לסוגיות של שחרור נשים, מגדר וזכויות הומואים ולסביות. מוד היא ללא ספק אחת מהסדרות שעיצבו את דמויות הנשים החזקות בפריים-טיים ואפשר לראות את השפעותיה בסיטקומים מאוחרים הרבה יותר, כמו בנות הזהב ו"סקס והעיר הגדולה".

Grace & Favour

את "מישהו מטפל בך" אין צורך להציג: הקומדיה הנפלאה שהציגה לעולם דמויות נצחיות כמו קפטן פיקוק, מיסיס סלוקומב וכמובן, האחד והיחיד מיסטר המפריז, ממוקמת ברשימת צפיית החובה של כל חובב קומדיות בריטיות קאמפיות וגם קצת קוויריות. אבל סדרת ההמשך בת שתי העונות, Grace & Favour, פחות מוכרת - וחבל. הקאסט המקורי (בשינויים קלים) יוצא לגמלאות בבית כפרי אנגלי הרחק מהעיר הגדולה, שם, כצפוי, נוצרות סיטואציות משעשעות ביותר שיגרמו לכם לצחוק בקול רם. אי-אפשר בלי בדיחות ההומואים הרגילות על מר המפריז (ג'ון אינמן), התקלות המביכות של גברת סלוקומב (מולי סאגדן) ועוד.

בדרך הביתה

לאורך כ-20 שנה הבימאי תומר היימן, מצויד במצלמה, עקב אחרי משפחתו - הוריו וארבעת אחיו, כולל תהליך היציאה שלו מהארון. בנוסף למשפחתו, מספר הבמאי על אהוביו לאורך השנים. מהסדרה התפתחו שני סרטי תעודה באורח מלא - למלכה אין כתר ו-I shot my love. בכלל, יום כיפור הוא הזמנות מצויינת לערוך הקרנה של העבודות של היימן ובהן "בובות של נייר", "תומר והשרוטים", ועוד. היימן יוצר סרטים תיעודיים מהוקצעים ומרשימים, והוא אחד מהדוקומנטריסטים המובילים בישראל, בפרט בכל הקשור לתיעוד קורות הקהילה הגאה דרך פרספקטיבה אישית.

מילק

הסרט מילק מביא את סיפורו האמיתי של הארווי מילק, שנבחר להיות מפקח בעיריית סן-פרנסיסקו בשנות השבעים, ובכך הפך להומוסקסואל המוצהר הראשון בתפקיד נבחר בממשל האמריקאי. הסרט מתאר בצורה קולחת את ההתארגנות הראשונית של התנועה לזכויות הלהט"בים בסן-פרנסיסקו והמלחמה נגד הצעה מספר 6 לתיקון החוקה האמריקאית בנוגע לאנשי חינוך הומוסקסואלים מוצהרים. שון פן זכה באוסקר על גילום התפקיד של הארווי מילק.

תפילות לבובי

תפילות לבובי הוא סרט שהופק עבור רשתות הטלוויזיה האמריקאיות בכיכובה של סיגרני וויבר, שהייתה מועמדת לכמה פרסי טלוויזיה, בינהם גלובוס הזהב על הופעתה. הסרט מגולל את סיפורה של משפחה בשנות השבעים בארה"ב, בה הבן יוצא מהארון. התהליך הארוך של המשפחה עם ההתמודדות עם ההומוסקסואליות של הבן, כוללת בין השאר ניסיון להפריך את הנטיה המינית באמצעות תפילות למענו, ובסופו של דבר הבאתו לכדי התאבדות (זה לא ספוילר, כי ההתאבדות היא בעשר דקות הראשונות), והתפקחות המשפחה לאחר מכן. מבוסס על סיפור אמיתי שראה אור בספר "תפילה לבובי".

אחווה

אחווה מתאר את סיפורה של קבוצה ניאו-נאצית בדנמרק בת ימינו. הקבוצה מאפשרת לגיבור הסרט הכלה וקבלה, להן הוא נואש, או, בפשטות, אחווה. אלא שבזמן שיפוץ בית הקיט של האחווה מתפתח סיפור אהבה בינו לבין חבר אחווה נוסף. השניים מבכרים את האחווה ביניהם על-פני האחווה של הקבוצה, שהולכת ומקצינה, הולכת ומאבדת את המאפיינים המכילים והמקבלים שלה לטובת האידאלים הפאשיסטים ותורת השנאה שבבסיס האמיתי שלה. באחווה תמצאו הרבה חתיכים נורדים וכמה סצינות אירוטיות מבהילות ביופיין. בדומה ל"משחקי הכס" הסרט הזה לא ישאיר אתכם אדישים, אבל גם לא מציע נחמה.

פארנורמן 

פארנורמן הוא סרט אנימציה (סטופ מושן) על ילד שיכול לדבר עם המתים. אמנם הוא לא מתעסק בנושאים להט"בים במובהק, אבל היה סרט האנימציה הראשון שהציג ~~ספויילר~~ דמות גיי מחוץ לארון. הסרט עורר דיון ער בשאלה האם תכנים הפונים לילדים צריכים לכלול דמויות הומוסקסואליות, ובמאי הסרט, שגם כתב את התסריט, אמר שהמטרה הייתה ללמד את הילדים שאסור לשפוט אנשים ושיש לתת להם אמונה וכוח. הסרט היה מועמד לפרסם האוסקר בקטגוריית האנימציה אך לבסוף לא זכה בפרס.

השתתפו בהכנת הכתבה: אלעד גרופית, איתי הראל, מיקי זאידל, ברק פז, רותם לימר, אלון איתן, טל איתן.


יש לכם המלצות? הוסיפו אותן באמצעות תגובה לכתבה.

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...