נשיא ארה"ב, ברק אובמה. צילום: Anna, Flickr.
עוד בחדשות ודעות
 >  > 

הבית הלבן והביסקסואלים: תמיכה שסיכון בצידה

ההכרה שקיבלה הקהילה הביסקסואלית מהבית הלבן חשובה, אבל אנחנו צריכות גם לזכור שאקטיביזם פרלמנטרי הוא רק כלי, ולא מטרה בפני עצמה. המאבק האמיתי שלנו הוא גדול ונרחב יותר מכל דבר שממשלות יוכלו אי פעם לתת

השבוע התבשרנו שהבית הלבן יערוך בחודש הבא פאנל בנושא הקהילה הביסקסואלית. מצד אחד, כמובן שזו הכרה חשובה וחסרת תקדים, בראש ובראשונה כי זה שולח מסר לציבור לגבי החשיבות של נושאים ביסקסואלים. בנוסף, אני חושבת שחשוב לגרום לממשלות להכיר בא/נשים ביסקסואליות/ים ובצרכים שלהן/ם, היות שכך אנחנו יכולות להשתמש בכלים פרלמנטרים על מנת להשפיע על נסיבות החיים של ביסקסואליות/ים, ולנסות לנגוד את הדיכוי שא/נשים ביסקסואליות/ים נאלצות/ים להתמודד איתו.

מצד שני, יש לי ספקות לגבי הפוטנציאל החיובי של התערבות ממשלתית. אם הייתי צריכה לתאר אקטיביזם פרלמנטרי במשפט אחד, זה היה: לקיחה של רעיונות רדיקלים וצמצום שלהם לגודל המינימלי, הכי פחות מאתגר, שיכול ליצור את השינוי הקטן ביותר האפשרי. כך מתפקדות ממשלות, וכך עובד אקטיביזם פרלמנטרי.

אם לקחת דוגמה אקטואלית, לאחרונה ממשלת גרמניה הכניסה אופציה של סעיף מין שלישי בתעודות לידה. העובדה שממשלה עשתה דבר כזה אכן נראית כמו התקדמות עצומה, אבל למעשה אין לאקט הזה כל השפעה על המערכת של מין ומגדר בכללותה, המערכת שפוליטיקה רדיקלית מבקשת לפרק לחלוטין.

לא תהיה לחוק הזה כל השפעה על טרנספוביה וסיסקסיזם, על איך שילדות/ים מקבלות/ים מגדר אוטומטית לפי הגוף שלהן/ם, או על היחס החברתי והרפואי הפתולוגי כלפי א/נשים אינטרסקס (שעבורן/ם נוצרה הקטגוריה). זה פשוט אומר שבתעודת הזהות שלהן/ם יהיה כתוב דבר כזה ולא אחר.

בגלל זה אני חושבת שאנחנו צריכות/ים להזהר, גם במה שאנחנו מקוות להשיג, וגם במה שאנחנו מבקשות. לדעתי, הדבר הטוב ביותר שהקהילה הביסקסואלית יכולה לבקש מהבית הלבן הוא תקציבים, ולאו דווקא חקיקה או אכיפה. אם הייתי נוכחת בפגישה, הייתי מבקשת יותר כסף שיוזרם ישירות לקהילה, וזאת כדי שהקהילה בעצמה תוכל להחליט מה לעשות איתו. לחילופין (או בנוסף), הייתי מבקשת פרוייקט שיתוף פעולה ארוך-טווח, שיכלול מחקר רציני, ניתוח ובדיקה של החומר, הצעות מעשיות וישום – הכל בשיתוף פעולה עם אקטיביסיות/ים ביסקסואליות/ים, ובכפוף לפיקוח שלהן/ם, והתייעצות עם הקהילה עצמה.

בשורה התחתונה: ההכרה שקיבלה הקהילה הביסקסואלית מהבית הלבן היא חשובה, אבל אנחנו צריכות גם לזכור שאקטיביזם פרלמנטרי הוא רק כלי, ולא מטרה בפני עצמה. המאבק האמיתי שלנו הוא גדול ונרחב יותר מכל דבר שממשלות יוכלו אי פעם לתת לנו.

 

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...