עוד בחדשות ודעות
 >  > 

סוף דרכה של האגודה?

"מדוע האגודה ממשיכה להתקיים? איזו זכות קיום יש לה היום, כשאף אחד כמעט אינו יודע מה נעשה בה באמת? אם האגודה תיסגר היום, מעט מאוד ישתנה"

לאורך שנים הייתי בדעה שהאגודה ככזאת, הגוף עצמו, היא חשובה יותר מהגוף המפעיל אותה. הגוף המוכר בציבור כ"וועד" שבראשו עומד יושב ראש. אף פעם לא הבנתי באמת את המאבק להיות יו"ר. מה הכבוד הגדול? להיות מוכר בקהילה כהומו מספר אחד? לרגע היה לנו ח"כ שהפך את התואר יו"ר למספר שניים, אך חזרנו למשבצת של "מספר אחד".

אני שמח ששמה של האגודה הפך להיות חשוב ומשמש מקפצה לאנשים הרוצים לעשות קרירה פוליטית. זה קרדיט טוב היום, לפחות במרצ-יחד, להיות פעיל באגודה. אך, עם זאת, האגודה היא החזית של הקהילה. היא זו הנלחמת למעשה את מלחמות הבודדים להשיג להם זכויות וחיים טובים יותר. היא הכתובת אליה מגיעים גופים הפונים לקהילה מסיבות שונות, והיא זו הרודפת אחרי גופים חיצוניים רלוונטיים. הרי לא יתכן שכל חבר קהילה ירדוף עצמאית איזה ח"כ או קצין משטרה אלים. מצעד הגאווה, שהוא הביטוי החיצוני ביותר שמאורגן על ידי האגודה, אמור להיות סמן להצלחות, להפגנת כוח והוכחת נראות. כלומר, כל שאר פעילויות נעשות שלא לאורך המצעד או אור הזרקורים, כמו מפגשים שוחקים לאין קץ עם אנשי ציבור שיכולים לעזור בסעיפי מלחמה קטנים אך חשובים. סוג של פעילויות שוחקות חסרות זוהר, לכאורה, שהתוצאות שלהן אינן נראות לעין מיד.

לטעמי, מן הראוי להנהיג ניהול תקין של גוף הולך ומתרחב. אז כן, חשבתי כי לאור שינויים רבים שחלו בשנים האחרונות, ועד בא וועד הולך, האגודה עצמה היא החשובה. יום יבוא ויגיע רגע בו יקום לנו מנהיג טוב, כזה שיפעל למען הערכים האמיתיים, לא רק למען תואר כבוד וקידום פוליטי (אשר אגב איננו רע בעיני כל זמן שבזמן הפעילות באגודה היא בראש מעיניו ולא מה שיקרה בעוד שנה).

אך מה שקרה בשנים האחרונות לגבי תואר היו"ר הוא די מביש. איציק יושע פרש אחרי חודשיים או שלושה לטובת קריירה פרטית, אך עדיין מרגיש שמותר לו לדוש ולחרוש מזימות נגד הבאים אחריו. הדר נמיר התפוטרה לטובת איתי פנקס (מה שהחל את כל מהלכי החתרנות האחרונים), שכהונתו השנויה במחלוקת הביאה את האגודה להתחלת ההידרדרות שלה. פנקס ייזכר בעיקר כיו"ר החתיך ביותר עד כה שעמד בראש האגודה, ומצדיק את התחושה שרוב המועמדים באים לתחרות מלכות יופי או מר פופולאריות ולא למען העשייה (ראו את ההצעות למנות את אחת מחברות הוועד הנוכחי רק בגלל שהיא "כוסית"...).

על אלון סטריקובסקי, שהיה צריך להדוף את האבנים שנזרקו לעברו מכל כיוון, אין צורך לדבר עוד, וכעת מגיע תורה של נורה גרינברג. אין ספק: כל המתרחש בשנים האחרונות דוחה את הציבור לא רק מלהצטרף כחברים לאגודה, אלא את חברי הקהילה מהאגודה ככזאת. וחבל.

ראשית הדרך

אולי הגיע הזמן לשנות במקצת את הדעה על אגודה בכלל. כשהאגודה קמה בשנת 1975, אחד מיעדיה הראשיים - ואולי היעד היחידי שעמד בעיני המקימים - היה שינוי החוק האוסר משכב זכר.

להזכירכם, הומוסקסואליות היתה אז מחוץ לחוק. נכון שהייתה הוראה של השופט המנוח חיים כהן, בימים בהם כיהן כיועץ משפטי לממשלה, שלא לממש את החוק. אולם עצם העובדה שהחוק היה תלוי כחרב מעלינו - גם אם לא הופעל ממש - נוצלה גם לדברים אחרים. כל היחס השלילי, בין אם של הציבור ובין אם של שלטונות צה"ל, נבע מאותו חוק. אם מישהו רצה בכך, הוא יכול להפעיל אותו בכל רגע. ואכן, לעיתים המשטרה - בחסות החוק! - הייתה פושטת על הגן, רושמת את הנמצאים בו, לוקחת תעודות זהות ובפעמים אחרות אוסרת את הנתפסים ומורידה אותם לרישום בתחנת המשטרה ברחוב דיזנגוף. הדבר היה הן מפחיד והן מגונה. לעולם לא יכולת לדעת מה עושים עם הרשימות ולאן הן נשלחות, מהו השימוש הנעשה בהן.

בשנים הראשונות האגודה נלחמה על קיומה, על הכרת הקהילה, על הכרת הציבור. בינתיים היא עסקה בפתרונות סוציאליים לחבריה ולקהילה. נערכו טיולים מאורגנים, התחילו מסיבות קטנות שהפכו למסיבות ענק, הגיע רגע שבו חשו הפעילים שהחלק הזה של הפעילות תם והגיע זמן ההפעלה הפוליטית.

האגודה הקימה את "עוצמה", הזרוע הפוליטית הפעילה, והתחילה המלחמה על שינוי החוק. התחילו הכרויות ומפגשים עם חברי כנסת והתחיל להיווצר לחץ, כדי לא לרפות. בשנת 1988 שונה החוק סופית, והמלחמה באה לסיומה. נשארו ספיחים, בהם התרה של כמה איסורים, הרחבת חוקים מבחינת השוויון ועוד כמה סעיפים. המטרה הראשונית והמרכזית הושגה כמעט במלואה, וטיפה יותר.

השאלה שאני שואל היום היא פשוטה: מדוע האגודה ממשיכה להתקיים? איזו זכות קיום יש לה היום, כשאף אחד כמעט אינו יודע מה נעשה בה באמת? אם האגודה תיסגר היום מעט מאוד ישתנה. ישנם כבר די הרבה פעילים פוליטיים מחוץ לכותלי האגודה הרשומים במפלגות הנראות להם. החל ממפלגת "שינוי" ועד לחד"ש. לא אכפת לי לאיזו מפלגה ולאיזה זרם יהיה שייך הפעיל, כל זמן שכאשר הדבר יגיע לשאלה הומוסקסואלית, היא הוא יקימו קואליציה אד-הוק ויעבדו מתוך הסכמה על הנדון. אין שום בעיה להקים לובי פוליטי חזק מורכב מאנשים שאכפת להם להמשיך להיאבק למען הרחבת הצרכים שלנו -בלי צורך באגודה.

אם הדבר המרכזי שהאגודה יכולה להצביע עליו כעשייה הוא שבוע הגאווה, הרי שאפשר להוציא אותו החוצה ולהפוך אותו לעניין מסחרי. הרי ממילא הפך לכזה בשנים האחרונות. רותם דנון או מישהו דומה לו יכול די בקלות לארגן שבוע כזה בעזרת גופים כלכליים שהפסיקו לזלזל בכוחה של הקהילה ומוכנים להשקיע כסף באירועי הגאווה.

להקים אגודה חדשה

יתכן שהרצוי ביותר הוא להקים אגודה חדשה, אגודה שתפרסם אג'נדה, סדר יום וצרכים חדשים על בסיס הקיים. או אולי יותר נכון להקים כמה גופים נפרדים שיעסקו כל אחד בשטח אחד ולא יתפרשו לשטחים רבים מדי שהם מעבר ליכולת השליטה הפעילה, כאשר מעל כולם יקום גוף מאחד ומכוון את התנועה; גוף שאינו מתערב בפעילויות של הקבוצות. הגוף הזה יכול להיות המשך לאגודה, כזה תפקידו המרכזי יהיה איסוף כספים והקמת "הקרן החדשה לקהילת הלהט"ב", כמו הקרן החדשה לישראל. גוף שיחלק משאבים מתוך בדיקה אך לא מתוך תחרות ומלחמה של גוף בגוף.

גוף שיביא לרגע בו יהיה שיתוף פעולה בין הגופים הקיימים היום, כמו הבית הפתוח, קל"ף, "הקו הלבן", "מועדון הסרט הורוד", המועצה לזכויות הלהט"ב ועוד. גוף אשר יתאם מה שקיים מה ומוכר היום כ"סניפים" ברחבי הארץ, תנועת הנוער ועוד כמה מפעלים שאנשים פרטיים מפעילים מיוזמתם, או היו רוצים לעשות והוכשלו. הלא כל פעילות שנעשית כעת מחוץ לכותלי האגודה מהווה קוץ בעיני הוועד. הגיע הזמן למצוא את הדרך הנכונה לשלב כוחות, להפסיק לשים רגליים אחד לאחר, לתת מרחב מחיה ושטח פעולה מוגדר.

ואולי זה יביא להקמת קהילה מאוחדת יותר, בה כל אחד יוכל למצוא את מקומו, את שטח הפעילות המעניין אותו ויביא איזו תחושת רגיעה לכל אלו המסתכלים היום בסלידה מהצד. תחושה שהגיע הזמן להצטרף לנעשה.

אך עד כמה שאני יכול לנבא, האגודה לא תתפרק. ואם יקומו גופים חדשים, הם יהיו רק כרי מלחמה לאנשים נוספים. אז אולי כדאי לבטל את כל הפעילות החיצונית ולהשאיר הכול בידיהם של אלו שהם כבר ממילא פעילים במפלגות. אנשים אשר ממילא הם אכפתיים. ממילא מוכנים לעשות.

וממילא הם נלחמים כבר אחד בשני.

דן לחמן הוא מראשוני הפעילים באגודה, ייסד את "הקו הלבן" ו"המרכז לגברים נפגעי תקיפה מינית". מאמר זה מייצג את דעת הכותב בלבד.

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...