מינה יולזרי ועדה אטיאס - מקימות המרכז להורות באמצעות פונדקאות. צילום: יח"צ.
עוד בלייפסטייל ובריאות
 >  > 

איפה הילד? איפה הכסף!

פונדקאות בהודו ירדה מהפרק, ארה"ב יקרה מאוד ואילו תאילנד בעייתית משפטית. אילו אפשרויות עומדות היום עבור להט"בים הרוצים להפוך להורים ביולוגיים באמצעות פונדקאות - בארץ או בחו"ל, והאם המצב עשוי להשתנות בקרוב? סקירה

לאחרונה נדמה כי אחד הטרנדים הלוהטים בקרב אישי ציבור, חברי כנסת, שרים ואפילו "סתם" אזרחים ללא ייחוס מיוחד, הוא אימוץ הקהילה הגאה לחיקם. כך קורה שאנחנו רואים אותם מתייצבים במצעדי גאווה למיניהם, נואמים באירועים של הקהילה הגאה ומפזרים הצהרות והבטחות תחת כל עץ רענן, אך כשמגיע רגע בו ניתנת להם אפשרות לחולל שינוי אמיתי לטובת הקהילה הגאה, רובם נעלמים מהשטח ומחזירים את דגלי הגאווה עמוק לתוך הארון.

דוגמא מצוינת לאותה התנערות מחברי הקהילה, ניתן לראות בהתעלמות המדינה מדרישתם לשינוי חוק הפונדקאות אשר נחקק בשנת 1996. החוק במתכונתו הנוכחית קובע, כי בני זוג הטרוסקסואלים בלבד יוכלו ליהנות מהזכות לבצע הליך פונדקאות בישראל, אך הוא מפלה באופן בוטה זוגות גאים ובודדים בקביעה כי: "הורים מיועדים הם איש ואישה שהם בני זוג".

תהליך הפונדקאות בקרב אוכלוסיית ההומוסקסואלים והבודדים כרוך בתרומת ביצית אותה מפרים בזרע של האב המיועד ויוצרים עוברים אשר מוחזרים לרחמה של הפונדקאית. במידה והעובר/ים נקלטו נושאת הפונדקאית את העובר במשך חודשי ההיריון ועד הלידה, ולאחר הלידה מוסרת הפונדקאית את התינוק לאב המיועד. חשוב לציין כי תרומת הביציות כרוכה בעלויות כספיות גבוהות (בניגוד לתרומת זרע שהינה נגישה וזולה יותר) ויכולה להגיע גם לסכום של 30,000 ₪ עבור 6 ביציות (שלא בהכרח יובילו ליצירת עובר). בעוד שזוגות הטרוסקסואלים זוכים להשתתפות במימון דרך קופת החולים באמצעות הביטוח המשלים, זוגות חד מיניים ובודדים לא זוכים להשתתפות כלל.

בזמן שמספר הזוגות ההטרוסקסואלים הנעזרים בהליך פונדקאות בישראל הולך וגדל ובשנת 2012 קיבלו כ-120 זוגות את אישור הועדה בישראל להתחיל בהליך פונדקאות. בקרב הזוגות החד מיניים המצב נותר בעינו ועדיין אינם יכולים לעבור תהליך פונדקאות בישראל אלא רק בחו"ל, זאת למרות העובדה שבשנים האחרונות אנו עדים לשינוי מהותי באורח החיים המשפחתי של הקהילה הגאה ויתרה מכך בלגיטימציה שנותנת החברה לאורח חיים זה. כתוצאה מכך יותר ויותר זוגות הומואים נישאו ומטבע הדברים גבר רצונם להפוך להורים ולקבל מענה לרצונם בגבולות מדינת ישראל, אך ללא הועיל.

הודו ירדה מהפרק, ארה"ב יקרה, תאילנד בעייתית משפטית

אותם זוגות שנואשו מהבירוקרטיה הישראלית, נאלצו לעבור את הליך הפונדקאות בהודו, ובארה"ב שהפכו ליעדים הפופולאריים עבורם. אולם בדצמבר 2012, זוגות חד מיניים ובודדים חטפו מכה קשה, כאשר משרד ההגירה ההודי הודיע כי כל אדם שירצה לעבור הליך פונדקאות בהודו, יידרש להוציא ויזה רפואית, ולא ויזת תייר, כפי שהיה נדרש עד אז. כיוון שויזה רפואית מונפקת רק לגבר ואישה הנשואים לפחות שנתיים, ההנחיה החדשה חיסלה עבור זוגות חד מיניים ובודדים את האופציה לעבור תהליך של פונדקאות בהודו. בעקבות ההחלטה, נאלצו מאות ישראלים להקפיא את הליכים שהחלו ותקוותם להביא ילד לעולם הלכה ודעכה.

האופציה שנותרה הינה פונדקאות בתאילנד (שאינה נחשבת ליעד פופולארי) או בארה"ב. לגבי ארה"ב מדובר באלטרנטיבה יקרה מאוד ורחוקה, אשר מונעת מהאבות המיועדים ללוות את ההיריון, מאלצת אותם לשהות בארץ זרה ומכבידה עליהם רגשית וכלכלית. אם לא די בכך, משרד הפנים שמח "לעזור" עוד קצת ומקשה על אותם זוגות את הכנסת הילד שנולד מפונדקאות לישראל ומוסיף חטא על פשע בכך שהוא אינו מאשר לבן הזוג שאינו ההורה הביולוגי לאמץ את הרך הנולד למרות ההוכחות בדבר קיום חיים משותפים תחת קורת גג אחת.

הבעיה בתאילנד היא גם כלכלית (תאילנד יקרה יותר מהודו), אך בעיקר קיימת בה בעיה שההורים המיועדים תלויים לחלוטין ברצונה הטוב של הפונדקאית. הסיבה לכך היא שבתאילנד, היולדת נחשבת אוטומטית לאם הילד ולה גם כל הזכויות עליו (גם אם הילד אינו שלה מבחינה ביולוגית), ולכן ההורה/ים המיועד/ים חייבים לעבור הליך אימוץ של הילד בתאילנד. אלא שלהורה המיועד אין ערובה לכך שלאחר הלידה הפונדקאית תהיה מוכנה לוותר על זכויותיה על הילד וקיים גם חשש שהיא תדרוש כסף נוסף בתמורה לאימוץ.

עד היום היה נהוג לנעוץ את כל הקשיים הבירוקראטיים בהם נתקלו חברי הקהילה הגאה במפלגות החרדיות אשר היו חלק מממשלות ישראל לאורך השנים, אולם כעת כשאין כל זכר לחרדים בממשלה לחבריה כבר אין תירוצים וניצבת בפניהם הזמנות פז לשנות את חוק הפונדקאות, אשר מפלה קבוצה מגדרית באוכלוסייה שיש לה זכות בסיסית להורות בדיוק כמו לכל קבוצה אחרת, אך לא פעם נדמה שמדובר באזרחי מדינת ישראל שהם שווי חובות אך אינם שווי זכויות.

בראשית 2012 מונתה וועדה ציבורית לבחינת נושא הפריון וההולדה שמטרתה הייתה לבדוק מחדש את החוקים/נהלים הקשורים בפריון והולדה ובין היתר בנושא הפונדקאות. לאחר שנה של עבודה אינטנסיבית הוגשו לאחרונה המלצותיה לממשלה לאישור הכנסת. הוועדה המליצה שבמידה ומדובר באישה בודדה יחולו עליה אותם תנאים כמו על זוגות הטרוסקסואלים, אך במידה ומדובר בגבר בודד הוא יוכל להיעזר בשרותי פונדקאית אך ורק אם הנ"ל תעשה זאת עבורו באופן אלטרואיסטי.

על השרים לפעול לתיקון העוולות

כעת בכוחם של אותם שרים אשר מתעטפים בדגלי הגאווה כל אימת שהקהל מריע להם, לדחות את המלצות הוועדה שכן לצערנו אין אנו חיים בעולם בו גברים בודדים יורדים לרחוב, מניפים את האצבע ותוך מספר שניות הודפים מעליהם עשרות נשים אשר כל רצונן הוא לשמש להם כפונדקאיות באופן אלטרואיסטי, כפי שהועדה המליצה. בנוסף על חברי הממשלה לפעול לעדכון החוק כך שיאפשר גם לזוגות חד מיניים לבצע פונדקאות בישראל.

אי עדכון החוק יוביל למצב אבסורדי בו זוג חד מיני שרוצה ילד ראשון, יעמוד בעדיפות נמוכה יותר מאשר זוג הטרוסקסואלי שרוצה הליך פונדקאות לילד שלישי, ובנוסף יאפשר לאותן הפונדקאיות לבחור את אלו אשר ישלמו להן את הסכום המרבי גם אם הדבר נעשה ללא אישור הועדה. במצב זה תיווצר פונדקאות חוקית ופונדקאות בכיסוי החוק כאשר לוועדה לא תהיה באמת שליטה על הנעשה, ברור כי זאת לא הייתה כוונת החוק והמלצות הועדה מלכתחילה.

לכן כל עוד מדינת ישראל מתיימרת להיות מדינה מערבית, פלורליסטית ומתקדמת עליה לקדם לא רק שוויון חובות להומוסקסואלים, אלא גם שוויון זכויות, שכן לא היינו מעלים על הדעת שהיו מפלים אזרח בקבלה לעבודה, קבלת טיפול רפואי, קבלת תרומת איברים וכדומה רק בשל היותו הומוסקסואל. אז איך יתכן שמפלים אדם בזכות להורות שהיא זכות יסוד ואנו וגרוע מכך נבחרנו מקבלים זאת בשוויון נפש? לכן בטרם ננהג כחברות שלא היינו רוצים להידמות להן, עלינו לסייע לכל אדם באשר הוא להביא ילדים לעולם וכל האמצעים כשרים.

הכותבות הן מקימות "המרכז להורות באמצעות פונדקאות", שהינו המרכז הוותיק ביותר בישראל, הפועל החל משנת 1996, עם כניסת חוק הפונדקאות לתוקף. מאז הקמתו, סייע המרכז למאות זוגות שלא יכלו להרות באופן טבעי, להפוך להורים לילדים ביולוגיים.

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...