אילוסטרציה. צילום: David, flickr.
עוד בחדשות ודעות
 >  > 

הורות חדשה, חקיקה ישנה

החוק בישראל מאפשר לזוג חד מיני לאמץ זו את ילדה של זו, אבל לא נותן מענה לזכויות הוריות במקרים בהם הילדים לא אומצו כחוק. בתי המשפט נדרשים להתערב בסוגיה בה המחוקק מתמהמה

גלי ונועה הן זוג לסביות אשר במסגרת מערכת היחסים ביניהן גמלה בלבן ההחלטה להביא ילד לעולם. הן בחרו יחד את תורם הזרע ונועה נכנסה להיריון. לשתיהן היה ברור למן ההתחלה שהן תגדלנה אותו יחד כשתי אמהות.

גלי דיברה אל התינוק עוד כשהיה ברחמה של נועה, אחזה בו מהרגע שיצא אל אויר העולם, חיבקה אותו, נשמה אותו והבטיחה לו שמהיום ואילך היא תהיה לצידו. היא חיתלה אותו, האכילה אותו, שיחקה עמו, הקריאה לו סיפורים ואף שרה לו שירים שהמציאה. היא בכתה מהתרגשות כשהתחיל לזחול, כשעמד על שתי רגליו הקטנטנות וכשעשה את צעדיו הראשונים.

היא היתה מאושרת כשקרא לה אימא. כשרץ אליה ונתן לה נשיקה על הלחי.היא השקיעה בו וטיפחה אותו, לימדה אותו, לקחה אותו לטיולים, לחוגי העשרה, נפרדה ממנו כל בוקר בכניסה לגן עם חיבוק וחיוך אוהב. היא ידעה שהוא שלה והוא ידע שהיא שלו. היא לא ילדה אותו, אבל האימהות שלה מעולם לא היתה מוטלת בספק.

לרוע המזל, האידליה בין בנות הזוג התנפצה כשאורי הגיע לגיל 5 וגלי עזבה את בית המגורים. לאחר הפרידה ובמשך 4 שנים, גלי המשיכה ונשאה באחריות ההורית כלפי בנה, שילמה מזונות עבורו, קיימה הסדרי ראיה רחבים, לקחה אותו לחופשות בחו"ל, קנתה לו דברים, רשמה אותו לחוגים ותפקדה כאם מסורה ואוהבת.

עד שנועה החליטה לנתק את הילד מגלי כשהיא מותירה את גלי המומה וכואבת ולכאורה נטולת כל זכויות על הילד.

מהן זכויותיה המשפטיות של גלי במקרה הזה?

ההכרה החברתית והמשפטית, בעת האחרונה, בזוגות חד מיניים הביאה להרחבת מושג ההורות המשפטית. פסק הדין "ירוס–חקק" שהיווה את הצעד הבולט והמשמעותי בעניין זה, קבע בשנת 2005 כי בנות זוג לסביות רשאיות לאמץ זו את ילדיה של זו, ובהחלטה תקדימית העניק זכות הורית משפטית לבת זוג של אמו הביולוגית של הילד.

אלא שבמקרה של גלי ונועה, גלי לא עברה הליך אימוץ.

בנוגע לזכויות הוריות המחוקק בישראל טרם מצא לנכון להסדיר את מצבה המשפטי של ההורות החדשה לסוגיה השונים, למעט חוקים מצומצמים הנוגעים לילדים מאומצים ולילדים שנולדו מהיריון פונדקאי או מתרומת זרע. כלומר, מבחינת החוק היבש, לגלי אין בכלל זכויות הוריות.

מה בכל זאת יכול לעמוד לטובתה של גלי? שני גורמים. האחד - טובת הקטין, שמחייבת הכרה במציאות בה הוא גדל. אין חולק, כי ניתוק הילד מאמו יגרום לפגיעה העשויה לערער את כל עולמו, ולגרום לו נזק נפשי קשה מנשוא. עיקרון טובת הילד הינו נר לרגליו של בית המשפט בישראל והוא שיבחן את זכותו של הילד.

השני - מודל ההורות שהחל לתפוס תאוצה בעולם המשפטי המערבי, ואינו רואה בהולדה כסיבה מספקת לקביעת הורות משפטית. מודל זה רואה את מערכת היחסים בין המבוגר לילד, הכוללת נתינה, השקעה ואינטימיות, התחייבות שלוקח על עצמו המבוגר כלפי הילד, ומילוי חובותיו כלפי הילד. בכך, ישנה היום הרחבה של הזכות לתבוע זכויות הוריות שונות לילד לא רק לבני המשפחה הגרעינית אלא גם לבני המשפחה המורחבת וכן בזוגיות חד מינית, תוך טשטוש גבולות המשפחה המסורתית.

אגב, את תפיסת ההורות לא רק כביולוגית אלא גם כתפקידית, אפשר למצוא במובהק על דרך השלילה, גם בישראל, בקביעה לפיה אם הורה ביולוגי לא ימלא את חובותיו כלפי ילדו, עשוי הוא לאבד את הורותו המשפטית, על אף אותו יסוד גנטי.

בהקשר זה, עולה לדיון סוגיה משמעותית - האם אדם שהיווה דמות הורית דומיננטית בחייו של ילד, שמילא אחר מלוא החובות שמטילה החברה הישראלית על הורים כלפי ילדיהם, שהעניק לילד את מלוא זכויותיו, שהגן עליו וטיפח אותו - עשוי לזכות בהורות משפטית, על אף העדר יסוד גנטי?

על שאלה זו ענה בית המשפט לענייני משפחה מס' פעמים בחיוב, תלוי כמובן בנסיבות של כל מקרה.

הכותבת היא עורכת דין העוסקת בדיני משפחה ממשרד עוה"ד שירי מלכה.

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...