עוד בלייפסטייל ובריאות
 >  > 

אם כבר... אז שיהיה בתנועה

ענת יריב M.A., מטפלת בתנועה, מסבירה בראיון מיוחד עם הפסיכולוג עופר מאורר מהו בעצם טיפול בתנועה ולמי זה יכול להתאים

ענת, בואי נתחיל מהשאלה המתבקשת - מה זה בעצם טיפול בתנועה?

טיפול בתנועה הינו סוג של טיפול נפשי (פסיכותרפיה) שעושה שימוש בתנועה, כתהליך שעוזר למטופל לחוות, להבין ולעשות חיבור בין תחושות גופניות, רגשות ומחשבות. ביסוד שיטת הטיפול הזו מונחת התפיסה שהגוף והנפש מצויים בקשר הדוק ומתמיד, ובין השניים מתקיימים יחסי הדדיות ושזירה קבועים. במילים אחרות, האבחנה שהיתה מקובלת בעבר באופן חד בין הגוף לנפש היא בעצם נחלתה של השפה המדוברת, בעוד שבמציאות היומיום הגוף והנפש מצויים בהשפעה הדדית מתמדת וביחסי גומלין קבועים.

תתני לי דוגמא למה את מתכוונת כשאת מדברת על ההשפעה ההדדית של הגוף והנפש...

תנועת הגוף, הכוללת דפוסי תנועה, מקצבים ומייצב, היא לא רק תופעה 'גופנית' נטו או מבנה צורני. היא מקפלת בתוכה את כל עולמו הפנימי של האדם, ומשקפת את המצב הרגשי שלו. עוד היא משקפת את התפתחותו הנפשית, את זיכרונותיו, וגם תפיסות ותבניות של קשרים בין-אישיים שהוא יוצר. לאור ההדדיות הזו בין הגוף לנפש, מצבו הנפשי של האדם מוצא ביטוי בולט בתנועת גופו ובמייצבו. דוגמא בולטת ליחסי הגומלין בין הגוף לנפש מצויה במחלות הפסיכוסומטיות, המהוות ביטוי גופני למצבו הנפשי של האדם. הקשר הזה פועל גם בכיוון ההפוך: שינויים תנועתיים או גופניים מובילים גם לשינויים נפשיים.

מה ההבדל בין טיפול בתנועה ל- Dance/Movement Therapy?

אין כל הבדל בין השניים. המונח Dance/Movement Therapy מקפל בתוכו את שורשיו העמוקים של הטיפול בתנועה. הריקוד (Dance) שימש מאז ומעולם כלי לביטוי רגשות אנושיים (פחד, עצב, כעס, שמחה), להתמודדות עם מאורעות משפחתיים ושלבי מעבר בחיים (לידה, טקסי בגרות, פוריות נישואים ומוות), ולפיוס רוחות/כוחות הטבע והאדם, להפחתת חרדות, להשגת תחושת שליטה בקיום וכאמצעי להתעלות נפשית-רוחנית, לעיתים עד כדי אקסטזה. כוח הריפוי הטמון בריקוד, שימש דרך להתמודדות עם שאלות הקיום ומשמעות החיים. דבר זה גם מסביר את פופולריות סצנות המועדונים כמקום לפורקן ולביטוי.

התנועה (Movement) היא קיומית לחיינו. אין חיים ללא תנועה. כל הזמן מתקיימת בנו תנועה, אפילו בזמן שאנו ישנים (תנועת מערכות הלב והנשימה). התנועה הינה אפוא איכות מולדת באדם, והדחף לנוע מונח בבסיס התפתחות האדם ומצוי ביסוד הנאתו הפיזיולוגית והפסיכולוגית (לגעת, להתרחב, להתכווץ, לגדול ולשחרר).

תוסיף לכך גם את העובדה שבשנות חיינו הראשונות, יכולת הביטוי והתקשורת של האדם (התינוק) מוגבלת לאמצעים קדם-מילוליים (פרה ורבליים). מכאן שתנועת הגוף היא אמצעי קדם-מילולי ראשוני להבעת רגשות וצרכים, ולתקשורת עם העולם הסובב אותנו. החוויות הגופניות הללו נחרטות ונשמרות בנו והן, ביחד עם חוויות גופניות נוספות עם השנים, מבנות את האישיות שלנו.

אפשר אולי לתאר את הגוף כמעין "ארכיון" לכל מצבור החוויות שעברנו מזמן הלידה ועד היום, המוצא ביטוי במצבי מתח, דפוסי תנועה ומיצב הגוף. למעשה, בתנועה הגלויה של הגוף מוצפן אפוא סיפורנו האישי הכולל חוויות ראשוניות ומעצבות שעברנו, קונפליקטים שחווינו, ואת אמצעי ההגנות וההתמודדות שפיתחנו עם השנים. בטיפול בתנועה יש לנו למעשה גישה ישירה אל ה'ארכיון' הזה של חוויותינו הראשוניות, דבר המאפשר להגיע לעומקים של חוויה ושל שינוי פנימי.

במה, בעצם, שונה הטיפול בתנועה מטכניקות תנועה ומפעילויות ספורטיביות אחרות?

השוני נעוץ במטרה ובבסיס התיאורטי שעומד מאחוריהם. טיפול בתנועה אינו תרגול גופני-מוטורי. המטפל בתנועה אינו 'שופט' ואינו מורה, הנותן הוראות מה לעשות ואיך להרגיש. הפעילות במהלך הטיפול אינה מובנית עם חוקים ברורים שיש לחזור ולתרגלם, ובטיפול בתנועה אין מקום למושגים "נכון ולא נכון" או "יפה ולא יפה". במהלך הטיפול כל תנועה היא לגיטימית!

המטפל בתנועה יוצר סביבה המאפשרת למטופל לנוע או לרקוד את עצמו, על פי רצונותיו, צרכיו ודימוייו. למטופל ניתנת ההזדמנות להקשיב לעצמו, לגופו, לרגשות, לתחושות ולזיכרונות המתעוררים בו. במהלך הטיפול מתנסה המטופל בחקירה תנועתית המאפשרת לו לגלות ולהתיידד עם הסיפור הפנימי המוצפן בגוף ולהבין את המשמעות המזינה את תנועותיו. למטופל ניתנת הזדמנות להשיג דרכי גישה לרגשות שיש קושי לבטא במילים, ולגלות בעצמו דרכים חדשות להרגיש ולהתמודד עם חרדות וסבל שהוא נושא עימו במהלך חייו. בנוסף לכך, ולא פחות חשוב, הטיפול בתנועה מאפשר לאדם להתייחס גם לנושאים בין-אישיים המעסיקים אותו.

האם הטיפול בתנועה הוא טיפול 'אלטרנטיבי'? מה זיקתו לטיפול פסיכולוגי?

טיפול בתנועה הוגדר בארה"ב כמקצוע טיפולי לפני למעלה מ-60 שנה, כתוצאה של שיתוף פעולה בין פסיכיאטריים, פסיכולוגיים ואנשים מעולם התנועה והמחול, שהרגישו את הכוח הטיפולי הטמון בתנועה. המטפל בתנועה מאחד בתוכו השכלה בתחום תנועת הגוף ובתחום הפסיכולוגיה והפסיכותרפיה. במילים אחרות, הנחות היסוד שבבסיס הטיפול הפסיכולוגי וכללי הפסיכותרפיה, חלות ומתקיימות בטיפול בתנועה. לפיכך, תחום הטיפול בתנועה מוכר ומיושם, בין היתר, בבתי חולים פסיכיאטרים בישראל - מסגרת שבה אף אני מטפלת - ובמסגרות טיפול פרטיות.

חשוב לי גם לומר שהכותרת "טיפול בתנועה" מאחדת בתוכה גישות טיפוליות שונות. כך למשל, בדומה לפסיכותרפיה, עשויים להימצא בין המטפלים בתנועה הבדלים באוריינטציה התיאורטית ובמודל הפסיכולוגי שלפיו הוא עובד (פרויד, יונג, יחסי אובייקט וכד').

אם כן, מה ההבדל בין טיפול פסיכולוגי לטיפול בתנועה?

עיקר ההבדל נעוץ באמצעי הגישה לנפשו של המטופל. טיפול בתנועה רואה בתנועה אמצעי מרכזי להשגת קשר לחלקיו הלא מודעים של המטופל. במהלך הטיפול, תשומת הלב ממוקדת בגוף בו מתקיימת תנועה. העבודה היצירתית עם תנועת הגוף, פונה לאזורים רגשיים ומשמעותיים, שלעיתים קשה יותר להגיע אליהם באמצעות הדיבור בלבד. היא מאפשרת גישה ישירה לתכנים לא מודעים ולהשגת מודעות, שכן יש הבדל עצום בין לדבר "על" הדברים, לבין לדבר "את" הדברים. גוף האדם אינו יודע "לשקר". הטיפול בתנועה מעניק אפוא אמצעי גישה ישיר יותר לתחום הלא מודע של המטופל.

הבדל נוסף נעוץ בחדר הטיפול. חדר טיפול בתנועה חייב להיות מרווח באופן המאפשר תנועה במרחב. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי טכניקת הטיפול משלבת הן תנועה והן דיבור. השילוב בין תנועה לדיבור נחוץ בכדי להבין ולעבד, ביחד עם המטופל, את הקשר בין החוויות הגופניות מצד אחד, לבין הרגשות, הזיכרונות ודמויות משמעותיות המופנמות בנפשו של המטופל, מצד שני.

זאת שאלה קצת מצחיקה, אבל בכל זאת - האם צריך לדעת לרקוד כדי להפיק תועלת מהטיפול?

לא! היות שיכולת התנועה קיימת בכולנו, בכל גיל ובכל מצב, גם אצל המוגבלים פיזית או נפשית, הרי שאין צורך בנסיון מוקדם בריקוד. בטיפול בתנועה אינו עוסק באסתטיקה של תנועת הגוף, ובמהלך הטיפול כל תנועה היא לגיטימית.

עבור מי מתאים הטיפול בתנועה?

עבור כל אחד. כל אדם שמצויים בו הסקרנות, הרצון והצורך לצאת למסע של היכרות והתיידדות עם עצמו וגופו, ימצא ערך רב בטיפול. טיפול בתנועה מתאים למגוון רחב של אנשים בגילאים שונים, כולל טיפול משפחתי וזוגי. כמו כן, הטיפול מתאים לאנשים עם בעיות של קשר ושל דימוי גוף וזהות, לאנשים שאיבדו מגע עם תחושותיהם, לאלה הסובלים מחרדות, מדיכאון ומתסמונות גופניות שונות, ולאלה הסובלים מהפרעות אכילה, הפרעות רגשיות, הפרעות התפתחות ועוד. חשוב לי גם להדגיש שמטפלים בתנועה מועסקים, בין היתר, במרכזי בריאות הנפש, בבתי חולים, במרכזים לליקוי למידה והתפתחות הילד, בבתי ספר, בבתי סוהר, בתחנות לגמילה מסמים, במרכזי שיקום, בקליניקות פרטיות רבות.

האם זהו טיפול פרטני או קבוצתי?

טיפול בתנועה יכול להיות גם פרטני וגם קבוצתי. ההבדל בין השניים, הוא בדרך כלל בדגש המושם בטיפול. בטיפול פרטני, מושם דגש רב על בדיקה עצמית-גופנית של המטופל כמו גם על עולמו הפנימי ועל התהליכים הלא מודעים שלו. בטיפול קבוצתי מושם הדגש על הקשר והיחסים בין חברי הקבוצה, על מיקומו של היחיד בתוכה ועל התהליכים הלא מודעים של המטופל בקבוצת אנשים.

את יכולה לספר (בעילום שם כמובן) על טיפול שעשית עם מטופל או מטופלת מקרב הקהילה ההומו-לסבית? האם היתה בטיפול הזה נגיעה בנושאים הייחודיים למטופלים מהקהילה?

באופן כללי התכנים המעסיקים מטופלים בקהילה דומים לתכנים של אלו שאינם בקהילה. אחרי הכל, כולנו רוצים ומחפשים את הדרך להיות מאושרים, לחיות עם עצמנו בשלום, מחפשים איך להקל עלינו את הסבל הקיומי.... מחפשים קשר.... יחד עם זאת (או מעבר לסוגיות של קשר- אינטימיות-זוגיות) בולטים נושאים הקשורים לחוויות של שונות,מיעוט, זרות. "יציאה מהארון", והתעסקות רבה בגוף כמקור לעונג, לקרבה או כמקור לסבל, להתרחקות.

אני אשתף בקטע מתוך טיפול שעשיתי עם בחור בן 24 בקליניקה הפרטית שלי, אך הפרטים המזהים שאציין שונים מאלה של המטופל. א' הוא סטודנט ועובד בחברת היי-טק, מתגורר עם שותפים. הוא פנה אליי לטיפול לאור כישלונות חוזרים במערכות יחסים. הקשרים שיצר היו או על בסיס מיני בלבד או מלאי רגשות אך נטולי מיניות. את העדפתו לגברים פגש כבר בילדותו, אולם היא לא מצאה לה ביטוי בגלל לחצי הבית והסביבה. לאורך שנים נאלץ להסתיר את זהותו והעדפתו המינית. הוא סיפר כי הוריו עדיין אינם יודעים על כך וגם לא חברי ילדותו או חבריו לעבודה.

במפגשים הטיפוליים הראשונים התאפיינה תנועתו במרחב קטן, מצומם וקרוב לגוף, עם עוצמת תנועה חלשה. התנועה הופיעה לסירוגין או בחלק גופו התחתון או בחלק גופו העליון, לעולם לא לאורך כל הגוף, כשלם. במהלך הטיפול הוא בחן את תגובתו הרגשית לשימוש בתנועות המתפשטות החוצה למרחב, לשימוש באנרגיה ועוצמה תנועתית חזקה יותר ולנתק שקיים בין חלק גופו העליון לתחתון.

תוך כדי תנועתו עלו זיכרונות וחוויות מוקדמות הקשורות לניתוק שנעשה בגופו, לצימצום המרחב, להתכנסות פנימה ולפחד מפני העוצמות שבתוכו. אט אט החל שימוש במרחב גדול יותר בחדר, כיוון התנועה הפך להיות מהפנים החוצה, הרחק מגוף, עם שימוש בכוח ואנרגיה. עם הזמן הלך גופו ורכש גם את החוויה של תנועה הזורמת בכל הגוף, ולא מנותקת ומפוצלת. בהדרגה, פחות ופחות הסתיר מהסביבה את זהותו המינית ומצא לו מרחב לעמוד מול הוריו ולספר להם על עצמו. לאחרונה א' יצר מערכת יחסים חדשה והוא מספר בטיפול כי לראשונה הוא מצליח להרגיש גם רגשות אהבה וגם תשוקה מינית.





שאלות למדור יש לשלוח באמצעות האימייל offerm@gogay.co.il.

אנא פרטו ככל הניתן את נסיבות הבעיה או הקושי שלגביהם אתם שואלים וכן את הרקע האישי שלכם עד כמה שניתן מבלי לחשוף פרטים מזהים. המדור אינו מתחייב לענות על כל השאלות אשר תתקבלנה. היעוץ במדור אינו בא להחליף טיפול נפשי מקצועי. בכל מקרה שבו מתעורר קושי נפשי המצריך התערבות מקצועית יש לפנות לגורמים המתאימים.

המדור נכתב על-ידי אנשי "צוות מטפלים" יעוץ וטיפול פסיכולוגי גיי-פרינדלי להומואים, לסביות, בי, טרנס ומתלבטים, בפריסה ארצית. לפרטים- 03-7326883, או באמצעות אתר האינטרנט http://www.t-metaplim.co.il
.

תגיות
כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...