עוד בלייפסטייל ובריאות
 >  > 

איידס ו-HIV

מחלת האיידס נחשבה בעבר למחלה של הומוסקסואלים, עד שהתפשטה במהירות בקרב כלל הציבור. כיצד אפשר להידבק, איך נמנעים, מהם תסמיני המחלה ושלביה ועוד

איידס, תסמונת הכשל החיסוני הנרכש, נחשבת למחלת המין הנחקרת ביותר ולאחת המחלות המרכזיות של השנים האחרונות העומדת במרכז הדיון הציבורי, הרפואי ואף החברתי, במקומות רבים בעולם. המחלה התגלתה לראשונה בסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 אצל גברים הומוסקסואלים בארצות הברית, ומאוחר יותר באירופה. בשנים הראשונות קיבלה המחלה את הכינוי הבלתי-רשמי "מחלת ההומוסקסואלים" או ה-"Gay Cancer". במהלך שנות ה-80 התקבלו במרכז לחקר המחלות באטלנטה דיווחים על התפשטות מחלת האיידס באיזורים שונים בארצות-הברית, ולאחר מכן הוגדרה כמגיפה בשנות ה-90. עוד בנושא: אבחנה של HIV טיפול חירום במקרה של חשד להדבקה ב-HIV, שאלות ותשובות בנושא איידס ו-HIV.
מחלת האיידס נגרמת על ידי נגיף ה-HIV, התוקף את מערכת החיסון של הגוף וגורם להפרעות בתפקודה. כאמור, המחלה זוהתה לראשונה אצל גברים הומוסקסואלים, אך כיום היא נפוצה בעיקר בקרב גברים ונשים הטרוסקסואלים במדינות העולם השלישי, בעיקר אפריקה. בשנים האחרונות ישנה עלייה במספר הנשאים והחולים המתגלים מדי שנה גם במדינות ברית-המועצות לשעבר.

נגיף ה-HIV (ראשי תיבות של Human Immunodeficiency Virus) פוגע בתאי דם לבנים מסוג T-Helper ומתרבה בתוכם. כשמסתיימת תקופת הדגירה והרבייה של הנגיפים בתוך התא המארח, הם פורצים החוצה ממנו ומשמידים את התא, בדרכם לתאים מארחים אחרים בגוף.

כיום קיימים שורה של טיפולים תרופתיים ל-HIV, המאפשרים לאנשים שנדבקו בנגיף ונושאים אותו לחיות חיים בריאים, מבלי שתתפרץ אצלם מחלת האיידס. טיפולים אלה משלבים בדרך כלל סוגים שונים של תרופות המעכבות את התפשטות הנגיף בגוף, והם מכונים בלשון המקצועית והעממית "קוקטיילים", ובאנגלית - HAART - highly active antiretroviral therapy. נשאי ה-HIV יכולים היום לחיות חיים בריאים ורגילים, והתייחסות למחלה היא כמו אל מחלה כרונית. דגש רב מושם על מחקרים רפואיים המאפשרים לחולים ולנשאים לחיות חיים ארוכים יותר וטובים יותר, ובמקביל, להגביר את המודעות הציבורית לכללי המין הבטוח ומניעת התפשטות המחלה.

בסוף שנת 2003, פרסמו האו"ם וארגון הבריאות העולמי דו"ח שהראה כי כ-40 מיליון בני אדם נושאים את הנגיף בעולם, מתוכם כ-2.5 מיליון ילדים. כשליש (30%) מבין החולים חיים באפריקה הדרומית, ובמדינות שונות באפריקה, שיעור הנשאים באוכלוסייה מגיע לעשרות אחוזים, עד כמעט 40% נשאים בבוטסואנה. מדי יום נדבקים ב-HIV ברחבי העולם יותר מ-14 אלף בני אדם.

בפברואר 2005 התגלה זן חדש של נגיף ה-HIV בגבר הומוסקסואל שקיים יחסי מין לא מוגנים עם גברים אחרים. הנגיף, שהתגלה בניו-יורק, הראה עמידות בפני רוב התרופות לטיפול באיידס, והרופאים חוששים מפני התפשטות של הנגיף העמיד לטיפולים בגברים הומוסקסואלים אחרים. ביולי 2005 פורסם דו"ח ראשוני של משרד הבריאות, שהראה כי ממשיכה מגמת העלייה במספר נשאי ה-HIV ההומוסקסואלים. מנתונים המשרד עולה כי מדי שבוע מתגלים לפחות שלושה נשאים הומואים חדשים. במשרד הבריאות מעריכים כי מספר ההומואים שנדבקים מדי שבוע במחלה גדול בהרבה. דו"ח המשרד מציין עליה בקרב שתי קבוצות גיל עיקריות צעירים עד גיל 24 (המהווים את רוב הנדבקים בנגיף) ומבוגרים מעל גיל 40. הגיל הממוצע של הנדבקים בנגיף יורד בהתמדה. שלבי המחלה והתסמינים
מספר ימים לאחר ההדבקה ב-HIV מופיעה מחלת חום קלה, המזכירה שפעת. חום הגוף עולה, ישנה תחושה כללית לא טובה, ולעתים ישנם גם קשיים בבליעה והגדלה של בלוטות הלימפה. מחלה זו עוברת מעצמה כעבור מספר ימים. כבר בשלב זה מזהה מערכת החיסון את הנגיף ומתחילה ליצור נוגדנים. בדיקות ה-HIV הקיימות כיום מאפשרות לזהות אנשים הנושאים את המחלה, באמצעות איתור הנוגדנים לה בדמם.

אדם שנדבק ב-HIV יכול לשאת את הנגיף במשך שנים ארוכות, לפני שיופיעו בגופו תסמיני מחלת האיידס. לאחר ההדבקה, נכנסת מערכת החיסון ל'מלחמה' אינטנסיבית ומואצת בנגיף. תאי ה-T Helper עוברים תהליך של שפעול, ונכנסים לפעילות מואצת. אך ככל שהם מאיצים את פעילותם, כך יכולים נגיפי ה-HIV לחדור אליהם בקלות רבה יותר, ולהתרבות בגוף במהירות גבוהה.

בתום תקופה זו, הנמשכת כמה שבועות או אפילו חודשים, מגיעה מערכת החיסון והנגיף למצב של "איזון" ושיווי משקל דינמי, בו נשמרות רמות קבועות של הנגיף בדם. בתקופה זו, הנקראת "שלב ההפוגה הקלינית", שומרת מערכת החיסון על מספר קבוע של נגיפים בדם באמצעות הפעלה של תאי T-Helper, בדרך כלל עד השמדתם. אך הגוף מסוגל במשך מספר שנים ליצור תאי T רבים, כך שמספרם היחסי בדם אינו יורד. בתקופה זו אין תסמינים חיצוניים או פנימיים לנוכחות הנגיף בדם, ורק בדיקת נוגדנים יכולה להראות כי האדם נושא את המחלה. שלב זה נמשך, בדרך כלל, בין שנתיים ל-10 שנים, כשפרק הזמן הממוצע הוא שבע שנים אצל אנשים ללא מחלות רקע נוספות.

הפרת האיזון
לאחר שנים של מלחמה בנגיף, מתעוררים ליקויים בפעילותה של מערכת החיסון ובתפקודה. כשמופר שיווי המשקל, הנמשך כל עוד המערכת החיסונית מתפקדת כשורה, עולה מספרם של הנגיפים בדם באופן הדרגתי, ובמקביל חלה ירידה (בהתאמה) במספר תאי ה-T Helper, תאי מערכת החיסון.

אצל אנשים בריאים, מספר תאי ה-T בגוף נע בין 1,500 ל-500 תאים בכל מיליליטר דם. כשמספר תאי ה-T יורד מתחת ל-500 תאים בכל מיליליטר דם, מתחילים להופיע תסמינים קליניים שונים, ומחלות קלות. בשלב זה אופייניים זיהומים קלים, כמו פטריות, הרפס ונגעים עוריים, וכן גידולים סרטניים, כמו סרטן בלוטות הלימפה (לימפומה).

התפרצות האיידס
כשמספר תאי ה-T בגוף יורד אל מתחת ל-200 תאים בכל מיליליטר דם, מתחילים להופיע תסמינים קשים יותר והגוף חשוף לסיכונים רבים ומורכבים יותר. חיידקים ונגיפים שבדרך כלל אינם יוצרים למחלות, או גורמים למחלות קלות וחולפות, תוקפים את הגוף וגורמים למחלות חמורות וקשות. בשלב זה, אופייני למצוא מחלות כמו פטריות (בעיקר קנדידה) בפה ובריריות, זיהומי עור קשים, ליקויים במערכת העצבים ובהם גידולים וזיהומים במערכת העצבים וגם בעיניים (עד עיוורון), דלקת בכבד, ירידה במשקל, בעיות עיכול, מחלות לב וריאה קשות ועוד.

מחלת האיידס אינה גורמת למוות במישרין - התמותה ממנה איננה נובעת מריבוי נגיפי ה-HIV בגוף - אלא עקב זיהומים אופורטוניסטים המתפתחים רק כאשר ישנו כשל חיסוני בגוף.

כיצד נדבקים



מחקרים מראים כי נגיף ה-HIV נמצא בעיקר בנוזל הדם, בנוזל הזרע (בגברים) ובברטולין והפרשות הנרתיק (בנשים), ובחלב אם. הנגיף עובר בכל סוג של מגע עם ריריות נגועות, או נוזלי גוף המכילים את הנגיף. לכן, ניתן להידבק ולהדביק ב-HIV בעת קיום יחסי מין אנאליים או אוראליים ללא קונדום, גם במגע מיני בין נשים, וגם במגע מיני בין גברים.

מין אוראלי: נכון להיום, אין עדויות חד-משמעיות לכך שניתן להידבק ב-HIV כתוצאה מקיום יחסי מין אוראליים, ולא נמצאו עדויות לקיומם של נגיפים בנוזל הקדם-שפיכה (pre-cum) אצל הגברים, בכמות המאפשרת הדבקה. ככל הנראה, נגיף ה-HIV לא נמצא ברוק.


  • גברים: מאחר והנגיפים נמצאים בנוזל הזרע, שפיכה בפה מגבירה את הסיכון להעברת הנגיף, ובעיקר אצל אנשים הסובלים מפצעים וכיבים פתוחים בחלל הפה והגרון.
  • נשים: נגיף ה-HIV נמצא בהפרשות הנרתיק והברטולין, ולכן מין אוראלי בין נשים, ובעיקר אצל נשים הסובלות מפצעים פתוחים וכיבים בחלל הפה והגרון, אינו נחשב לבטוח ב-100%.

מין אנאלי: קיום יחסי מין אנאליים ללא אמצעי מניעה (קונדום) יכול לגרום להדבקות ב-HIV, לשני הצדדים - החודר והנחדר. הנגיף עובר ביעילות הגבוהה ביותר מאדם לאדם באמצעות מגע מיני אנאלי (דרך פי הטבעת), או דרך הנרתיק (דרך הפות). הסיכון העיקרי במגע מיני שאינו מוגן הוא לצד הפסיבי, הנחדר, אך גם האקטיבי, החודר, חשוף להדבקות בנגיף.

רימינג (ליקוק פי הטבעת) - נכון להיום, אין עדויות חד-משמעיות לכך שניתן להידבק ב-HIV כתוצאה מליקוק פי הטבעת (גברים או נשים). נראה שהנגיף אינו נמצא ברוק, אך הוא עלול לעבור דרך כיבים פתוחים, פצעים זעירים ואף בלתי מורגשים בפה, בלשון או בפי הטבעת, ועוד.

אביזרי מין: שימוש באביזרי מין משותפים, ללא ניקוי וחיטוי של אביזרי המין לפני העברתם מאדם אחד לשני, יכול לגרום להדבקות ב-HIV. יש לנקות ולחטא את אביזרי המין היטב לפני העברתם מאדם אחד לאחר.

הריון ולידה: במהלך ההריון הנגיף יכול לעבור מהאם אל העובר. בנוסף, במהלך הלידה עלול העובר להידבק ב-HIV כתוצאה מחשיפה לנוזלי גופה ובפרט לדמה של האם. לכן, ממליצים בדרך כלל לנשים הרות הנושאות את הנגיף ללדת בניתוח קיסרי, המקטין את הסיכון להדבקת היילוד ב-HIV. חלב אם: הנגיף נמצא גם בחלב אם והוא יכול לעבור לילוד בהנקה.

שימוש במחטים נגועות: משתמשים בסמים שאינם משתמשים במחטים חד-פעמיות עלולים להידבק ב-HIV כתוצאה מחשיפה לדמם של משתמשים אחרים שנמצא על ובתוך המחט. עירויי דם: בעבר נרשמו מקרים רבים של נשאי וחולי איידס שנדבקו כתוצאה ממנות דם נגועות. כיום, כל מנות הדם הנתרמות עוברות בדיקה לנוגדני ה-HIV והן נחשבות בטוחות לשימוש.

תגיות
כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...