עוד בלייפסטייל ובריאות
 >  > 

כלמידיה בגברים

מחלת הכלמידיה נפוצה מאוד באוכלוסייה, וגברים רבים נדבקו בחיידק מבלי שיתעוררו אצלם תסמיני המחלה. כיצד מזהים את המחלה, מהם התסמינים שהיא גורמת בגברים ולאיזה סיבוכים היא עלולה לגרום, כיצד נדבקים בה - ואיך מטפלים בה

שימו לב: בעקבות השוני בין מחלת הכלמידיה אצל גברים ונשים, מתייחס ערך זה לתסמיני המחלה בגברים בלבד. למידע על מחלת הכלמידיה בנשים, לחצו כאן.


החיידק כלמידיה טרכומטיס (Chlamydia trachomatis) הוא הגורם הראשון בשכיחותו למחלות מין בגברים ובנשים. מרבית האנשים שנדבקו בחיידק אינם מראים סימפטומים, ולמעשה אינם מודעים לכך שנדבקו. לכן, ההדבקה בעת קיום יחסי מין היא שכיחה מאוד. בגברים, במקרה ומדובר בזיהום היוצר סימפטומים בגוף, הוא גורם לדלקת של השופכה (urethritis) ולצריבה במתן שתן. החיידק גם עלול לגרום לדלקת של הרקטום, לדלקת של האשך, ולדלקת מפרקים תגובתית. סימני דלקת השופכה בגברים הסימנים האופיינים לזיהום בכלמידיה בגברים הם צריבה במתן שתן, עם או בלי הפרשה מימית מהפין. הסימנים מופיעים לאחר תקופת דגירה של חמישה עד עשרה ימים מאז ההדבקה. שכיחות המחלה זיהום בכלמידיה מהווה לפחות כ-25% מהמקרים בהם מאובחנת דלקת של השופכה שאינה נגרמת על-ידי זיבה (NGU non-gonococcal urethritis). בגברים, בדרך-כלל מטפלים אנטיביוטית באופן "עיוור" (אמפירי), גם מבלי שמתבצעת אבחנה, לכן מעריכים כי שכיחות הזיהום בגברים היא למעשה גבוהה הרבה יותר. ממחקרים שונים עולה, כי שכיחות הנשאים באכלוסיה, שהזיהום אצלם אינו מראה סימפטומים, היא בין 5 ל-10 אחוזים, ובמטופלים במרפאות למחלות מין (STD clinics) השכיחות היא למעלה מ-15%. דרכי העברה והדבקות

חיידק הכלמידיה עובר בדרך כלל ביחסי מין. בגברים, הוא עובר במגע אנאלי בלבד, ולא ניתן להידבק בו ממין אוראלי. מין אוראלי: החיידק פוגע אך ורק בריריות של פי הטבעת ואיבר המין (ולא בריריות הפה), ולכן לא ניתן להידבק מקיום מין אוראלי. מין אנאלי: קיום יחסי מין אנאליים ללא אמצעי מניעה (קונדום) יכול לגרום להדבקות בכלמידיה, לשני הצדדים - החודר והנחדר. החיידק, המצוי בריריות הפין, נוזל הקדם-שפיכה או הזרע, ו/או בפי הטבעת, עשוי לעבור מאדם אחד לשני בקלות. רימינג (ליקוק פי הטבעת) - רוב החוקרים סבורים שלא ניתן להידבק ברימינג. אביזרי מין: שימוש באביזרי מין משותפים, ללא ניקוי וחיטוי של אביזרי המין לפני העברתם מאדם אחד לשני, יכול לגרום להדבקות בכלמידיה. הדרך הטובה ביותר למנוע מעבר של כלמידיה, היא בשימוש בקונדום בכל קיום יחסי מין אנאליים, ולא להשתמש באביזרי מין שאינם מחוטאים היטב בסבון ומים ואף אלכוהול טרם השימוש. אבחנה בעבר האבחנה התבססה על-ידי תרבית הנלקחת מההפרשה מהפין. אולם, התרבית היא אינה רגישה, ולכן ברוב המקרים ניתן טיפול אנטיביוטי "עיוור" (אמפירי) גם מבלי שנעשתה אבחנה חד-משמעית. כיום, ישנן שיטות רגישות ביותר לזיהוי החיידק על-ידי בדיקה גנטית בשיטת ה-PCR (Polymerase Chain Reaction). בדיקה זו מתבצעת על דגימת שתן שנותן החולה והיא מראה נוכחות חיידקית ברמת דיוק (רגישות) גבוהה מאוד. אולם, גם כיום, רופאים רבים מעדיפים לטפל אנטיביוטית באופן עיוור. לאבחנה יש חשיבות מכמה סיבות: אם הבדיקה שלילית - צריך להמשיך בבירור, ולחפש סיבות אחרות לתלונותיו של החולה. בנוסף, לאחר שנעשתה האבחנה, חשוב לטפל אנטיביוטית גם בפרטנרים המיניים של המטופל - זאת כדי למנוע הדבקה חוזרת. ייתכן ותתבקשו על ידי הרופא ליצור קשר עם הפרטנרים לקיום יחסי מין בשבועות הקודמים להדבקה, כדי שאלה יוכלו לגשת ולהיבדק אצל רופא ולקבל טיפול מתאים, במידה ונדבקו במחלה. לכן, אם התברר כי אתם חולים בכלמידיה, התגברו על המבוכה הראשונית, וצרו עמם קשר, כדי להבטיח את בריאותם. טיפול בדלקת השופכה הטיפול המקובל כיום הוא על-ידי אנטיביוטיקה הניתנת דרך הפה בדרך-כלל דוקסיציקלין (doxycyclin) או אזיתרומיצין (azythromycin). ממחקרים שונים עולה כי מנה בודדת של אזיתרומיצין יעילה באותה מידה כמו טיפול למשך שבוע על-ידי דוקסיציקלין. במקרה של דלקות חוזרות בשופכה, למרות הטיפול האנטיביוטי המקובל, נהוג לתת טיפול אנטיביוטי נוסף על-ידי תרופות היעילות כנגד טריכומונס (metroimidazole במנה חד פעמית, ו-erythromycin למשך שבוע). זאת על-פי המלצות של ה-CDC האמריקני (Center for Disease Control). מחלות אחרות בגברים הנגרמות על-ידי כלמידיה דלקת של הרקטום (Proctitis) דלקת של הרקטום בגברים הנגרמת על-ידי כלמידיה מופיעה בגברים הומוסקסואלים אשר קיימו יחסי מין אנאליים לא-מוגנים. הסימפטומים כוללים כאב, הפרשה ועצירות. חשוב לבצע בדיקת אנוסקופיה, מכיוון שהרפס, עגבת וזיבה עלולים לגרום לסימנים דומים. הטיפול הוא כמו בדלקת של השופכה הנגרמת על-ידי כלמידיה. דלקת של האשך (Epididymitis) כלמידיה היא הגורם השני בשכיחותו (לאחר זיבה) לדלקת של האשך בגברים מתחת לגיל 35. סימני המחלה הם כאב, בצקת ונפיחות, בדרך-כלל באשך אחד. מכיוון שמצב זה עלול גם להיגרם על-ידי מזהמים אחרים (כגון עגבת, E. coli בגברים הומוסקסואלים המקיימים יחסי-מין אנאליים) חשוב לבצע בדיקה לכלמידיה בשתן. אם הכאב הוא חד וחזק מאוד - יתכן שמדובר בתסביב או שיזור של האשך (testicular torsion). זהו מצב חירום המצריך פניה מיידית לטיפול. בנוסף, נפיחות של האשך יכולה לנבוע מגידול (שהוא יחסית שכיח בגברים צעירים) לכן בכל מקרה של הרגשת כאב ונפיחות באשך יש לפנות להערכה על-ידי רופא. הטיפול בדלקת של האשך הנגרמת על-ידי כלמידיה הוא אנטיביוטי. בדרך-כלל מדובר בזריקה חד-פעמית של ceftriaxone, ובנוסף לטיפול על-ידי doxycyclin למשך 10 ימים דרך הפה. דלקת מפרקים תגובתית (Rective Arthritis), תסמונת רייטר (Reiter Syndrome) בכ-1% מהגברים עם דלקת השופכה הנגרמת על-ידי כלמידיה מתפתחת דלקת של המפרקים. לרוב מעורבים המפרקים ברגליים (ברכיים, קרסוליים, כפות רגליים), ובדרך-כלל רק בצד אחד (ימין או שמאל). תיתכן גם מעורבות של יותר מארבעה מפרקים. הטיפול בדלקת המפרקים הוא על-ידי אנטיביוטיקה (doxycyclin למשך 3-4 חודשים). הוכח שהטיפול מקל על הסימפטומים ומקצר את משך המחלה. בכשליש מהחולים עם דלקת של המפרקים, מתפתחת תסמונת על-שם רייטר הכוללת גם דלקת של הלחמית ו/או של הלשכה הקדמית של העין (anterior uveitis). בעוד שדלקת של הלחמית אינה מצריכה טיפול, דלקת של הלשכה הקדמית של העין גורמת לירידה בראיה, ויכולה לפגוע בראיה לאורך זמן. לכן, חשוב לטפל במקרים כאלו על-ידי טיפות עיניים המכילות סטרואידים. לרוב, דלקת המפרקים והעיניים חולפות כעבור 3-4 חודשים, אך במיעוט המקרים תתכן חזרה של המחלה. במקרים כאלו יש לשקול טיפול אגרסיבי יותר (על-ידי methotrexate). לא הוכח שיש יתרון כלשהו לטיפול על-ידי סטרואידים דרך הפה. בדומה למחלות מין אחרות, גם זיהום בכלמידיה מגביר את הסיכון להדבקה במחלות מין נוספות, כולל HIV. לכן, יש להיבדק כדי לשלול את המצאותן של מחלות אלו. בנוסף זיהום על-ידי כלמידיה מחייב גם טיפול אנטיביוטי לפרטנרים המיניים כדי למנוע הדבקה חוזרת.

כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...