עוד בתרבות ובידור
 >  > 

מרגל בשירות הדימיון

המרגלים בספריו של ג'ון לה קארה נותרו מחוסרי עבודה: המזרח המאיים קרס. אז מה עושים כשאין אויבים? ממציאים חדשים

לפני יותר משלושים שנה התפרסם הספר "המרגל שחזר מן הכפור". לכאורה, ספר ריגול מהז'אנר המקובל, אלא שהוא ששינה את פני ספרות המתח והיה לחוויית קריאה מהממת למדי.

ברור היה שהסופר יודע משהו אמיתי על הנעשה מאחורי הקלעים של עולם הריגול. הספר היה אנטיתזה לג'ימס בונד. לא גיבור מצוחצח אלא איש אפרורי, לא גיבור גדול. הימים היו בתקופה שקדמה לנפילת חומת ברלין. הרע המוחלט היה מוכר והוא שכן מעבר לחומה במזרח ברלין. הספר היה התחלת סוג חדש של כתיבה על מלחמת מוחות. אחר כך באו שלישיית ספרי סמיילי. גיבורו המבוגר, האפרורי הבלתי נשכח של לה קארה ועדיין המלחמה הייתה בין הריגול האנגלי לבין המזרח גרמני. הפרטים נראו מדויקים ולמלחמה קראו המלחמה הקרה. מלחמה בלי דם שהתבססה על איסוף עובדות קטנות. בלי מכוניות בוהקות, ללא נשים נוצצות.

עם השנים נפלה החומה. הרע המוחלט נעלם והתפזר, ולמרגלים לא נשארה תעסוקה ממוקדת. קצת אצל אנשי שוליים, אצל ארגוני טרור, וכשלא מצאו אצל מי לרגל באמת המציאו. כמו גיבורו של הספר "החייט מפנמה", בו ממציא המרגל איזו קנוניה המתרקמת לכאורה סביב תעלת פנמה בה הוא מוצב וכמעט מסבך את אנגליה במלחמה עם יפן. והכל רק כדי להצדיק את מקום עבודתו.

לכאורה סוג ספרות משנית, אלא שלה קארה הוא יותר מסופר בלשים ומתח. הוא סופר מצוין המתמצא ברזי הכתיבה והפוליטיקה וספריו היו למרתקים ולאמינים מאוד. כפי שהתגלה מאוחר יותר, הוא עצמו עבד בשירות הביטחון והריגול הבריטי וידע בדיוק על מה הוא כותב. גיבוריו אנושיים מאוד ותמיד תלת ממדיים. לגבי קוראים רבים הוא היה המדריך הפוליטי, זה שהפך את הקומוניסטים בכלל, והמזרח גרמנים בפרט, לשיא הרשעות. ואת האנגלים? האנגלים היו לשיות שמנמנות טובות לב. אין ספק שהאמינות והפופולאריות שלו בימים עברו השפיעו על התייחסויות בעולם כולו.

ספרו החדש מתחיל בפסקה המדגימה היטב את יכולתו לכבוש את לב הקורא:

"ביום שבו שב גורלו ותבע עליו חזקה, חבש טד מונדי מגבעת עגלגלה והתנודד על דוכן נואמים מאולתר באחת מטירותיו של המלך לודוויג המטורף בבוואריה".

מונדי המדובר, אנגלי שנולד בזמן חלוקת הודו ופקיסטן להורים אנגליים ועבר את תהפוכות איבוד האימפריה הבריטית, חי במינכן עם זונה לשעבר, תורכיה מוסלמית, ובנה. הוא מתפרנס בדוחק מהדרכת תיירים דוברי אנגלית במינכן. עברו המעורפל, שבינתיים אין לנו ידיעה מדויקת אודותיו, צץ ועולה בדמותו של סשה שצץ ומופיע בעת הדרכת התיירים שלו.

בצורה סרקסטית במקצת מספר לה קארה את קורות חייו של גיבורו, ומתחיל לבנות לו אופי שיתאים להמשך המחכה לו, החל מילדותו ועד לימי לימודיו בברלין, שם הוא מתחבר אל קבוצת שמאל קיצוני אוונגרדיסטי. נראה שלה קארה בז קצת לאותן קבוצות סטודנטים חוץ ממסדיות של הימים שלפני מאי 1968, ימי מרד הסטודנטים.

הוא עובר כמה הרפתקאות בהפגנות רדיקליות, אלא שהחיים חזקים יותר. הוא עולה, כמו רוב הצעירים הנונקונפורמיסטים דאז, על רכבת הבורגנות. הוא מצטרף, אם כי בעקבות אישה ולא לגמרי בגלל הרעיון, למפלגת הלייבור.

ואז, בעמוד 140, אחרי גלגולים שונים ומשונים, הוא ניתקל סוף כל סוף בעולם הריגול - ונשאב לתוכו. לטעמי, ההקדמה הייתה ארוכה מדי. לא שסיפור חייו של מונדי לא מעניין בדרכו שלו, אך הציפיות שיקרה דבר מה מעניין יותר הופכות את כל החלק הראשון לארוך מדי.

מכאן נושרת הסרקסטיות. הטון משתנה למהורהר ומגלה את לה קארה הישן. עולם הריגול של סוף ימי שתי הגרמניות. השוואת ניסיון החיים של אנשים משני הצדדים.

סשה ומונדי מתיידדים בזמן הפעילות המהפכנית שלהם. ידידותם תחזיק מעמד ותשנה פנים עם הגיעם של המאורעות הפוליטיים. שניהם יהפכו למרגלים למען אדונים שונים. הימים הם ימיה האחרונים של גרמניה המפולגת. ברוסיה, גורבצ'וב מדבר על פרסטרויקה, ובגרמניה המזרחית מדברים על שחרור מהעול הקומוניסטי ואיחוד עם המערב. החומה נופלת, הסכנה האדומה חלפה. דווקא את הזמנים המרתקים ביותר שידעו ימינו לה קארה לא מצליח לתאר באמת, אלא רק באופן סמלי למדי.

החלק האחרון של הספר מתרחש אתמול, אחרי מלחמת עיראק. גיבורנו מונדי, זה שגורלו שב ותובע עליו חזקה בפסקה הראשונה, מת. כי איזה גורל אחר יש למרגל מזדקן... ותנוח דעתם של הקוראים, אני לא מגלה סוד נורא, הספר מוליך לקראת המוות בבירור.

לא ברור מה היה דחוף להספיק להכניס את מלחמת עיראק. היא לא משמשת לשום דבר עקרוני בספר. יתכן שמהירות הכתיבה היא זאת שהייתה בעוכריו של לה קארה הפעם. החלק שעוסק בריגול לא ממש משכנע. כנראה שאת כל מה שהיה לו לספר הוא סיפר בעבר. הספר הוא צל חיוור של ספריו האחרים. מי שלא קרא את ספריו הישנים יכול להפיק אולי מעט הנאה מהחדש.

כך, סוף הקומוניזם הוא גם סוף ימיו הטובים של לה קארה במציאות, וגם בספרות. הראיה הצינית שהתפתחה כנראה בלה קארה וההדים שלה מופיעים בצורת הכתיבה הפעם מונעת את הקורא בספר זה להזדהות עם האדם הקטן הנבלע בתוך המנגנון הבולע את כולם, כולל אוונגרדיסטים רדיקליים לשעבר.

"חברים מוחלטים" מאת ג'ון לה קארה * הוצאת כנרת, 2003 * תרגום: אהוד תגרי * 399 עמודים, כריכה רכה * מחיר: 78.00 ש"ח

תגיות
כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...