עוד בתרבות ובידור
 >  > 

הטלוויזיה ואנחנו

כיצד "וויל וגרייס" משפרת את הייצוג הגאה בתקשורת, האם הסטריאוטיפים מזיקים לנו ואיך נראו חיינו לפני היציאה של אלן דג'נרס?

11 מתוך 674 הדמויות הראשיות והמשניות בקומדיות ודרמות המשודרות בשעות צפיית השיא הן עליזות. כך עולה מסקר שערכה הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה (GLAAD). מומחים בארגון אומרים שמדובר במגמת עלייה קבועה ויציבה בייצוג הומוסקסואלי בתכני הטלוויזיה של הרשתות והכבלים.

"הדמויות העליזות בסדרות הן פופולאריות מאוד", אומר סקוט סיומין, האחראי על נושא המדיה הבידורית בליגה נגד השמצה. "הדמויות כיום נמצאות בקו הראשון של התוכניות, והן מושכות תשומת לב רבה, על אף הירידה במספרן ביחס לשנתיים הקודמות". לדבריו, "רוב הצופים שמעו על התוכנית 'עין קווירית' של 'בראבו', והתוכנית 'וויל וגרייס' של NBC היא אחת הסדרות הפופולאריות בטלוויזיה כיום", הוסיף.

אך האם הצגת הדמויות העליזות באופן קומי ותוך גילום סטריאוטיפי לא גורמים לנזק? סיומין סבור שהחשיפה היא הכרחית, גם במחיר הייצוג הסטריאוטיפי. "ישנם מיליוני אנשים שלא מכירים ולו הומו גלוי אחד. ולמרות זאת, אחת לשבוע הם מכניסים לביתם את וויל וג'ק (אריק מקומריק ושון הייז, 'וויל וגרייס'), ואלה הופכים עד מהרה להיות ההומו או הלסבית שהם מכירים".

דמותו של ג'ק, לדוגמא, היא סטריאוטיפית - אך הדבר אינו שלילי בהכרח. "עם הזמן, הדמויות העליזות עברו מלהיות מושא לצחוק - לאלו שצוחקות כל הזמן". ב"עין קווירית", חמישה הומואים מוקצנים מאוד משתעשעים ומסייעים לסטרייטים לשפר ולשדרג את חייהם, הם מעצבים את ביתם ונותנים להם שיעורי בישול. אך לא מדובר בשחקנים, המגזימים בהתנהגותם, כי אם בהומוסקסואלים לכל דבר".

"הסטריאוטיפים, במקרה שלנו, מתבססים על אמת והומור", אומר אחד מכוכבי "עין קווירית". "אני מתנהג בסדרה ובחיי בדיוק באותו אופן, נוכחות המצלמה לא משפיעה על מי ומה שאני".

"לרשתות יש מה ללמוד מהכבלים"

"בכבלים הייצוג ההומוסקסואלי הוא הכי טוב, ומציע גילומים אשר אינם מצויים ברשתות, להן יש עוד הרבה ללמוד על דמויות הומואיות מלאות ומציאותיות" אומר סיומין.

בסדרות "the wire" ו- six feet under (המשודרת גם בישראל) ניתן למצוא דמויות הומואיות מפותחות ומורכבות ככל דמות אחרת, שבנוסף לתכונותיהן השונות, מעדיפות את בני מינן. חברת הכבלים HBO גם מציגה דמויות עליזות וטרנסג'נדריות בהפקות המקור שלה, בכללן "נורמלי" המציגה גבר נשוי המחליט לעבור ניתוח לשינוי מין, ו"מלאכים באמריקה" אשר בוחן את מגפת האיידס.

"הדמות העליזה בטלוויזיה של הרשתות לרוב תואמת את פלח האוכלוסיה של הזכר הלבן, מתנזר ואמיד", אומר סיומין. לדבריו, הליגה עובדת בצמוד עם הרשתות ולוחצת לגיוון הייצוג.

"האתגר הגדול הוא בכך שהתמונה אינה שלמה, ולעולם לא תהיה שלמה", אומר ג'ון סוניגו, מנהל התקשורת בליגה נגד השמצה. "אף אחד לא חושב שהצפייה בתחרות מיס אמריקה תגלה כל מה שצריך לדעת על האישה האמריקנית, אסור להניח מראש דברים החשובים להבנת כל הנשים בארץ. חשוב לזכור שהקהילה הגאה מגוונת בדיוק כמו יתר הציבורים והמגזרים".

סיומין אומר כי רוב ההומוסקסואלים הם גברים לבנים, בעיקר משום שהתסריטאים הינם גברים לבנים. "הלסביות נתקעות בתקרת הזכוכית בדיוק כמו הנשים הסטרייטיות, בייחוד בפורמט הסיטקום, אשר נכתב בדרך כלל על ידי גברים לבנים סטרייטים. אין יותר דמויות לסביות כי אין יותר תסריטאיות לסביות אשר כותבות אותן מציאותיות יותר.

החיים לפני אלן, ואחריה

החריגה הידועה מהכלל היא אלן דג'נרס, כוכבת הסיטקום על שמה, אשר בוטל כשנה לאחר שהכריזה על נטייתה בציבור בפרק היציאה מהארון שהיכה גלים בארצות-הברית. טיומין טוען כי לדג'נרס תפקיד חשוב בהיסטוריה המודרנית של הקהילה. "בהיסטוריה המודרנית הגאה, ואני לא מתייחס רק לטלוויזיה, ניתן לחלק את התנועה ההומו-לסבית לשניים - לפני ואחרי היציאה של אלן - אשר יצאה בתוכנית ובחייה במקביל".

"הסיפור הוא לא הורדת התוכנית של אלן מהאוויר", אומר טיומין, "הוא טמון בעובדה שאפשר לצאת מהארון בהולייוד ועדיין לעבוד מול המצלמה". מאז ירידת התוכנית דג'נרס כיכבה בכמה סרטים, בספיישל משלה ב-HBO , וכיום היא מארחת תוכנית אירוח יומית.

האם סטרייטים יכולים לשחק הומואים? הליגה נגד השמצה סבורה שמדובר בווקא בעניין חיובי. "מדובר פה במשחק - לא מחויב המציאות ששחקן יגלם דמות איתה הוא מזוהה באופן אישי מוחלט", אומר טיומין. לדבריו, איננו חושבים ולו לרגע להגיד שהומוסקסואלים לא יכולים לגלם דמויות של סטרייטים - אז מדוע אנחנו כועסים כשזה הפוך? הפתיחות, לדברי טיומין, היא דווקא אצל השחקנים ופחות אצל הצופים ההומוסקסואלים.

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...