עוד בתרבות ובידור
 >  > 

שני אחים ומקאבריות אחת

מרצה מגיעה לכפר בצפון שוודיה, מתארחת ללילה בבית אחד המשתתפים ומגלה יחסים מעוותים בין שני אחים איכרים בסוף ימיהם

הוצאת "כרמל" עושה יפה כשהיא מביאה לנו תרגומים שהם מחוץ לזרם המרכזי. רק לפני זמן מה קראתי את ספרו של חואן רולפו המקסיקני, "פדרו פראמו", והנה כעת אני קורא את "מתיקות" של טורני לינדגרן השבדי.

אם בספר המקסיקני הכל היה שונה ורחוק הרי כי בספר השוודי, אף שמעולם לא הייתי בקצה הרחוק והקפוא של שוודיה, החיים מוכרים. הסיטואציה מערבית לחלוטין וכך המציאות; גם אם אין היא מוכרת יש בה מן ההיגיון עבור הקורא מערבי.

הסיפור מתרחש במציאות סגורה בחווה אחת בקצה של ארץ, בחורף קשה ומבודד הכל. מרצה אורחת מגיעה לאיזה כפר נידח להרצות על קדושי הכנסייה. באולם נוכחים חמישה עשר מאזינים בלבד. היא אמורה להתארח ללילה אצל אחד הכפריים וביתו מרוחק ומבודד. סופת שלג משאירה אותה אצלו לכמה זמן. הוא מספר לה כי חלה בסרטן וכי אחיו לוקה בליבו. הם יכולים להשקיף אחד על ביתו של השני ממרחק אך כל זמן שיש סימני חיים אצל האחד, האחר לא ימות. איבה רבת שנים קושרת אותם ולא מניחה לאחד להפסיד את חייו ראשון.

כך, בתוך השלג הלבן הטהור, אישה שמתמחה בחיי קדושים וכותבת אודותיהם, צריכה לנסות ולפשר בין שני אחים שחלקו בינם אישה אחת וריב גדול, והם עצמם רחוקים מכל קדושה. השניים, אולוף והאדר, חולה הסרטן וחולה הלב בהתאמה, חולקים לא רק ברשעותם אך גם באחוות האחים העמוקה שלהם במעורבת בשנאה יוקדת.

אולוף חולה הסרטן עסוק בגופו. הוא מנהל עמה שיחות על מהות הגוף האנושי והחיים בכלל. הוא שורד באמצעות משככי כאבים, אבל הוא רוצה להבהיר ולהדגיש "שאפילו בחיים מוגבלים וחסרים שכאלה יש יופי ייחודי. ברק טהור ומלוטש, שקשה להסבירו לאדם זר". הסימן היחידי המאפשר להם לקלוט סימני חיים האחד אצל האחר הוא עשן האח העולה מן הארובה. אי אפשר להיות בקור הזה בלי תנור. אלא שהם משחקים אחד ברעהו, מניחים לאש לכבות כמעט עד לרגע שאי אפשר יותר וחוזרים להדליקה. השניים מנותקים מהעולם והעיתון, כשהוא מגיע, משמש להבערת אש בלבד - לא לקריאה.

"יש להתאים את נסיבות החיים לחיים עצמם: רק חיים גדולים מהחיים יכולים לשאת נסיבות גדולות מהחיים. כשחיים חיי צניעות וצנע, יש לשמור על האש כמו שצריך, בנחת ובהתמדה"

למרות המוות הממשמש ובא, חרף הבדידות והאיבה, התיאורים מצחיקים. האיש אצלו היא גרה מעלה דעות ומקיים מנהגים מעוררי גיחוך ואני מוצא את עצמי מגחך יחד עם הספר שהיה אמור להיות לכאורה מדכא. בספר ישנו לא רק הומור שחור, כי אם גם חלק ממנו הוא מקברי.

לילה אחד, כשלא עולה אור או עשן מבית חולה הלב, שולח חולה הסרטן את המרצה לראות מה קרה לאחיו. אולי הוא כבר מת? אולי הוא צריך משהו? כך היא תתחיל את מסכת נדודיה בין שני האחים. היא מגלה שביתו של האחד הוא העתקו המדויק של האחר, אלא שחולה הסרטן הוא רזה מאוד והשני שמן עד אין שיעור. אם חולה הסרטן משביע את רעבונו באכילת בשר חזיר הרי שאחיו מתקיים על דברי מתיקה.

"המתיקות מדגדגת אפילו את תנוכי האוזניים, מלככת את ציפורני הבהונות ונוסכת בהן רעננות...מחליקה את העליות והמורדות שבין פחד לתקווה... התופעה ששמה אושר אינה, למעשה, אלא מתיקות. חווית המתיקות וחווית האושר חד הן"

כריסטופר הקדוש, עליו היא כותבת ספר, הוא זה שמגן עלינו מפני מוות פתאומי. הוא העוזר לאלו שלא רוצים למות בלי הכנה. מספרים עליו שחי בין המצורעים והחולים וטיפל בהם במו ידיו. בעצם כתיבתה עליו היא הופכת אותו לקדוש. לתוך ניתוחים של דברי האחים, על הקשר ועל מערכת היחסים, נכנסות אנקדוטות מזוויעות, החוזרות עד לסבם. אלא ששוב ההומור שבו מסופרים הדברים מעורר איזו חלחלה כשמחייכים אל מול הזוועה.

הספר מלא הבחנות קטנות, לא בהכרח נכונות, המשקפות את האחים ולא איזו אמת. אחרי שאולוף התוודה בפניה עד כמה העריץ את אחיו כשהיו ילדים, הוא אומר כי "הבגרות היא שהפרידה ביניהם. עליו הביאה הבגרות תוגה ומלנכוליה ובהאדר פגעה כמו מחלת נפש. הוא הפך לגנב, נוכל ורשע". ומשפטים כאלה שחייבים לעצור את הקורא לרגע, לחשוב עם מה אפשר להסכים ומה נאמר כבדיחה מקאברית. זאת, עד למעצור הבא. הספר מלא במשפטים כאלה.

"רגשות הם מושג זר, לא טבעי ונפתל. זהו מושג מודרני ומיותר למדי. רגשות הם דבר שאנשים מייצרים לעצמם כשהם זקוקים לו, רגשות הם מצרכים, או אולי צרכים שאנשים יוצרים או מפיקים בעת הצורך"

קשה לעבור הלאה בלי לנסות לחשוב על אמירה מסוג זה. לקבל אמירות כאלה או לדחותן? האם זו אמת כלשהי או רק משהו נוסף לטלטל את הקורא ולעזור לו לגבש דעה על כל אחד מן האחים לפי הדברים שהם אומרים? מרגע מסוים צצה התהייה מהי האמת. כשהם מספרים לה את סיפור חייהם, כל אחד מהזווית שלו, כל אחד רואה אחרת את הפרטים: החל מילדותם, התבגרותם, האישה הלבקנית שחלקו בניהם והבן שלא ידעו של מי הוא.

הסיפור הופך לדרמה ולבסוף לסוג של טרגדיה כשהיא משקרת לשניהם והופכת ממאזינה לדמות הנוטלת חלק משפיע על סוף הסיפור. כשהחורף נגמר, האישה שאין לה שם - שהייתה מטפלת וכמעט שפחה, שהייתה כמעט כמו הקדוש שהיא כותבת עליו - מחליטה שכעת, כשלא מדליקים יותר תנורי חימום, היא תגמור את הסיפור. הזרה מהחוץ נשאבת פנימה.

בסופו של דבר, כמו כל ההבחנות המקאבריות, גם שמו של הספר הופך להיות חלק מאותה ציניות. מהי המתיקות הלא קיימת? מי יואיל להסביר?

"מתיקות" מאת טוני לינדגרן * הוצאת "כרמל" 2003 * 153 עמודים, כריכה רכה * מחיר מומלץ: 62.00 ש"ח

תגיות
כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...