עוד בתרבות ובידור
 >  > 

בריחתו של גיבור

דן לחמן סוקר את ספרו החדש של עמוס קינן, "הבריחה אל הכלא", ומגלה עולמות של גיבורים שבורחים ומהפכות אבודות

שנים אחרי הספר "בדרך לעין חרוד", מוציא עמוס קינן ספר סיפורים חדש. קינן הוא איש קשה. בנעוריו היה חבר בלח"י. הוא אוהב את הארץ וכואב את ההתפתחות לרעה שחלה בה מאז ימי המחתרות, ועדיין מקווה לעורר את המהפכה שתכונן מדינה נקייה, טובה, חסרת טעויות. מדינת מופת שלמען הקמתה לחם. קשה לו עם התוצאה. גיבוריו תמיד נלחמים להשיג איזה טוהר, תיקון למקולקל במדינה.

קינן מתעב מיליטריזם ואפשר להגיד ש"הדרך לעין חרוד" הוא בהחלט נבואה על ימינו, ימי שלטונו של שרון. כצעיר היה גדוש אידיאליזם החותר להקים ארץ נפלאה ויחידה במינה. היום קשה לו להשלים עם מה שקרה לאותו חלום: הוא נלחם וכתיבתו המרירה קדחתנית, משפטיו הקצרים מתארים את שברו של אותו חלום והוא מנסה לנפץ את פניה של המדינה שלמענה נלחם ואילו היא בגדה בו. מי שקרא אותו יודע שהסיפורים שלו מתעסקים בזרות ובמוזרות של האדם. בספרו "הדרך לעין חרוד" ניבא משטר מיליטריסטי בו רק עין חרוד לבדה עדיין חופשייה, ושוחרי החופש מנסים להתגנב אליה בדרך לא דרך.

סיפור חייו של קינן עצמו הוא קשה. בשנות הששים בילה זמן מה בפאריס. יש אומרים שדמות גיבור הספר "מנוחת הלוחם" של הסופרת כריסטיאן רושפור מבוססת על דמותו של קינן בימים ההם, כאשר נחשב לגאון שתיין שעוד לא התגלה לקהל. הוא אמנם הכחיש זאת אך האגדה נשמרה. אולם גם אם אינה נכונה היא מוסיפה לו איזו לווית-חן של גיבור שהוא גם מציאותי וגם בדיוני.

קינן מצליח לעתים להחיות את תורת האקזיסטנציאליזם בחייו. סיפוריו אפלים, לא שייכים לזרם מרכזי. הוא איננו חביב הממסד, כמו עמוס עוז או א"ב יהושע. הוא תמיד בעמדת-נגד כלפי משהו: האדם, ריקנותו, חוסר תכליתו. יש בו השאיפה לאיזה חופש, אך חופש ממה? איזה חופש? לא ברור.

הסיטואציות שלו הן על גבול האבסורד הקפקאי וכזו היא גם שפתו. קיומן מלא חרדה וחוסר וודאות. אנשים נלקחים מביתם ואינם יודעים לאן ולמה. טוב להם יותר במאסר מאשר בחופש. הם תמיד בדרך לאיזו מהפכה שלא תמיד ברורה להם, מגויסים ונחטפים על ידי זרים, אולי נציגי שלטון. בסיפור הראשון בספר זה החופש יהיה חדירתו של הגיבור חזרה לכלא.

הסיפור עוסק באדם הרוצה לחזור למצודה בה היה כלוא. הוא מתגעגע לכלא ולא ברור למה. הוא צריך לעבור מדבריות, שם הוא אומר:

"מי שגונב טיפת טל מצמח הוא רוצח, כי הצמח זקוק לטיפה לצורך הקיום... אם אני מחזיר אור, אני אבוד, אני חייב להיות שקוף. אסור לי לראות, לשמוע, לחוש. ברגע שאני רואה אני הופך לנראה. ברגע שאני שומע - אני משמיע... האדם חייב להיטמא לחלוטין בתוך עצמו. וכשהוא מצליח לחדור לאותו תא חשוך הוא יודע שעם אור ראשון יוכל לכתוב על הקיר 'ויהי ערב, ויהי בוקר, יום אחד'".

סיפור פשוט, לכאורה, אלא שהקריאה גורמת לקורא תחושה קשה. למה אדם רצה מרצונו לכלוא את עצמו מחדש? הרי הוא כבר שוחרר משם פעם... מה כוח המשיכה של התא האפל על נפשו של אדם?

בסיפור אחר הוא נמלט מהבאים לקחתו ומגיע לניו זילנד. הוא יושב בבר ומדבר עם הברמן.

"הלכתי לאיבוד אמרתי לו. יצאתי מבית המלון ולאחר שחציתי כביש במעבר חציה נעלמתי מעיני. באת לחפש את עצמך, אומר לו המלצר. כולם באים לכאן לחפש את עצמם".

אלא שמאחורי כל זה ישנו חלום: לבנות ארץ חדשה, שאנשים יעשו בה רק מה שהם אוהבים לעשות. כולם יאהבו את כולם, המוות יהיה פחות עצוב. הרבה תמימות טבועה בסופר שכותב נגד השלטון כל כך הרבה שנים.

עשרים ושישה סיפורים מתקופות שונות ישנם בספר. סיפורים מוקדמים ומאוחרים. עברית חצובה, כמעט יומיומית, אך טומנת בחובה רבדים של ידע מעמיק שלרגע צף, עולה ונעלם. זו לא בדיוק כתיבה רזה מהסוג המכונה כך היום. זו כתיבה רזה דחוסה, כזו אשר אוהבת את השפה בה היא נכתבת, שמעטים יכולים לשלוט בה הצורה באופן בו שולט בה עמוס קינן.

זה עולמו של קינן, עולמם של האבודים לעצמם שעושים מהפכות שאינם יודעים למען מי. אלה אינם יודעים איפה ומי ישלוט אחרי המהפכה. הגיבורים שלו אינם בורחים ממקום אלא בורחים אל מקום.

ברוב הסיפורים הגיבורים צריכים לנסוע, או לברוח אל או ממשימה. המשימה לא ברורה ולא ברור אם הצליחו או לא. העולם כולו אבסורדי בשליחויות שהוא מטיל על בני אדם שאיש אינו יודע מי הם ולמה הם נשלחים. תמיד עומדת איזו מהפכה ברקע אך לא תמיד ברור איזו. מי המהפכנים? מה הם רוצים? הפוליטיקה,אם היא קיימת בכלל, נסתרת לחלוטין. לא זה המניע למהפכות ולמעברים מארץ לארץ.

הספר כולל סיפורי פעולה אבסורדית של הקיום, של אנשים שרצו להשיג, לעזור ולא מצאו את המציאות אותה חיפשו. הדמויות מתחלפות, שליחויות מוטלות על אנשים שאינם יודעים מי הם ולמה הם צריכים להישלח. הם לא יודעים איך קוראים להם היום ואפילו לא מה קרה לאישה שהשאירו בבית וכעת לא נותנת להם להיכנס חזרה.

האבסורד חוגג: המשמעות הסמלית המיתית רובצת על הסיפורים בכבדות. מכיוון שאלו סיפורים ולא רומן, אפשר לקרוא סיפור אחד בכל פעם וליהנות. הספר מכיל שני חלקים, הראשון סיפורים מאוחרים בני ימינו והשני, סיפורים מוקדמים. מעניין להשוות את השינוי בתפיסת העולם והמציאות של האיש הזה, עמוס קינן, שיש לו חזיונות אלימים אפוקליפטיים ותמימים באותה מידה.

"הבריחה אל הכלא" מאת עמוס קינן * הוצאת "זמורה ביתן" 2003 * כריכה רכה, 231 עמ' * מחיר מומלץ לצרכן: 74.00 ש"ח

תגיות
כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...