עוד בלייפסטייל ובריאות
 >  > 

סקס (מאוד) אחר

שון סיפר שהוא אוהב רק סקס סדו-מזוכיסטי ורוצה לצאת מזה, יעל כתבה שהיא תמיד אהבה בנות - עד שפגשה בקצין מושך אחד. הפסיכולוג ענה

עופר שלום. אני בן 27 גר בתל-אביב בערך מאז שהשתחררתי מהצבא. הגעתי לתל-אביב ממקום אחר בארץ. כמו כל הומו ממוצע ונכנסתי לסצנה של המועדונים, עבודה באחד הברים ובמסעדה, חברים מגניבים, סמים, אלכוהול, בלגנים. הבעיה שלי שבאופן הדרגתי התחלתי להכנס חזק לקטע של מין עם קטעים של שליטה והשפלות (רק בתור מושפל). אני לא מתכון סתם מכות כמה פה ושם אלא קטעים של ביזאר קשה. כמה שאני נהנה מזה אני די נגעל מעצמי על זה שאני עושה את זה. הרבה פעמים אני רוחץ את עצמי אחרי זה במים רותחים באיזה מאה מעלות. אני מרגיש את עצמי מלוכלך וזונה ואני לא יודע מה לעשות בשביל לצאת מזה. כמה פעמים אמרתי לעצמי שאני מפסיק עם זה אבל תמיד זה לא הצליח. הקטע שנראה לי שאני כבר לא יוכל להנות משום דבר במין, רק זה גורם לי לגמור. היה לי גם חבר לכמה זמן אבל קלטתי שאין בכלל מה לדבר איתו על דברים כאלה כי הוא בחור טוב ונקי כזה. בטח אי אפשר לעזור לי ככה בייעוץ באינטרנט אבל בכל זאת אני מנסה. אני די מאוכזב מעצמי בקטע הזה ולא מבין את עצמי בכלל מה הקטע שלי. תודה מראש, שון (שם בדוי).

שון שלום.
אקדים ואומר שאתה מעלה במכתבך נושא לא פשוט. אינני מחדש לך, שון, שלאנשים שונים העדפות מיניות שונות. יש כאלה שמעדיפים לקיים יחסי מין עם בני מינם, יש כאלה שמעדיפים להיות רק 'פסיביים', יש כאלה המעדיפים 'דובים' ויש כאלה שמעדיפים מין סדו-מזוכיסטי על גווניו השונים. במכתבך, אתה מתאר במילים ברורות ורוויות כאב את אי-שביעות רצונך מחיי המין שלך. מנקודת מוצא זו בדיוק נכתבים הדברים בתשובה זו, שמיועדת ישירות אליך. זאת ועוד: חשוב לי מאוד לומר באופן חד-משמעי כי אין לראות בדברים שלהלן משום ביקורת על יחסי מין סדו-מזוכיסטיים וגם לא כלפי אלה שזוהי דרכם לבטא את מיניותם, שכן בעיני, כל התנהגות מינית הינה לגיטימית כל עוד המדובר באנשים בגירים המקיימים יחסים בהסכמה מלאה.

ואולם, במכתבך, שון, אתה מתאר שעבורך מין סדו-מזוכיסטי הפך לבעיה. בעוד שחלק בנפשך חפץ בסוג כזה של יחסים, חלק אחר בנפשך נגעל מהם ורואה בעצם העובדה שאתה ממשיך ומקיים אותם מקור לאכזבה, פחיתות-כבוד ובושה. כך, נדמה כי אתה קרוע בין הרצון להמשיך ולקיים יחסי מין סדו-מזוכיסטיים, מהם אתה מפיק הנאה, לבין הרצון להפסיק עם זה 'אחת ולתמיד', בשל רגשות קשים שהדבר מעורר.

אחת השאלות שאתה מעלה במכתבך הינה "מה הקטע שלי?". אם אני מבין נכון, השאלה שאתה עסוק בה הינה כיצד זה התפתחה אצלך ההעדפה לסוג זה של יחסים. אין ספק כי התשובה לשאלה זו הינה מורכבת ביותר וקשורה בין היתר בחוויות עברך, בהתנסויותיך בעיר הגדולה וכן בנורמות הסביבה שבה אתה חי. נדמה כי אי אפשר לגזור תשובה אחת שתתאים לכל מקרה ומקרה, ומאחר ומכתבך היה די תמציתי, קשה יהיה לנסות ולהעלות השערות.

יחד עם זאת, אולי כן כדאי יהיה לנסות ולשער השערות לגבי השאלה מה מאפשרים לך היחסים הסדו-מזוכיסטיים, מה הם כן נותנים לך. זאת משום שייתכן שאם תוכל למצוא דרך אחרת לאפשר לעצמך למלא את אותם צרכים בדרכים אחרות, תוכל אולי, אם תרצה, לוותר על פן זה של חיי המין שלך.

מה יכולים יחסים סדו-מזוכיסטיים לתת לך? מה הם יכולים לאפשר? ייתכן, שון, שבשחקך את תפקיד ה'מושפל' במיטה, אתה מרשה לעצמך לקבל עונש על התנהגויות שלך (שאינן במיטה) שאתה תופס, בתוככי נפשך, כשליליות, או על חלקים באישיותך שאותם אתה תופס כשליליים. כך, המכות, ההשפלות או העונשים הקונקרטיים במיטה עשויים לתפקד למעשה כעונשים סימליים על כל אותן התנהגויות ואיכויות אישיות שייתכן שיש בך ושאינך אוהב או שאינך מקבל (למשל, את עצם היותך הומו, את היותך 'נשי' וכד'). רמז לכך טמון באופן שבו תארת את חברך לשעבר כ"טוב ונקי", בניגוד כביכול אליך, "הרע והמלוכלך".

אפשרות אחרת (ושאינה מנותקת מהאמור לעיל) עשויה להיות קשורה לצורך פנימי לשוב ולשחזר מצבי התעללות שקרו בעבר, מתוך דחף לנסות ולרכוש שליטה על החוויה המקורית שהיתה קשה, בלתי נסבלת ובעיקר בלתי-ניתנת לשליטה. כך, למשל, חלק מההומואים היו חשופים בילדותם להתעללות ולהשפלות מחבריהם לכיתה על כך שהיו שונים מהם באופן זה או אחר. לא מן הנמנע כי במקום כלשהו בנפשם של אותם ילדים הומואים הופנם ונצרב אותו חותם האומר שהם ראויים להשפלה, שהם ראויים להתעללות. בהגיעם לבגרות, חלקם עשויים למצוא עצמם ממשיכים את דרמת-ההתעללות המוכרת של ילדותם. אלא שהפעם, במיטה, העניינים הרבה יותר בשליטתם, גם אם הם בתפקיד ה'מושפלים': במיטה הם יכולים לקבוע מי המתעלל, איך הוא יתעלל, ואפילו לשלוט במתעלל באופן סמוי על-ידי יצירת פרובוקציות שגורמות לו לפעול בדרך זו אחרת (הכביכול-נשלט בעצם שולט).

אלו הן רק שתי אפשרויות מתוך מגוון רב של סיבות שייתכן ועומדות בבסיס משיכתך ליחסי מין סדו-מזוכיסטיים. במידה רבה אתה צודק בספקות שאתה מעלה, שון, לגבי האפשרות שעל סמך מדור יעוץ כתוב כמו זה תוכל לעשות שינוי של דפוס כה עמוק, פנימי ומתמשך. במידה והדברים שנכתבו לעיל מדברים אליך במידה מסויימת, ייתכן ותהיה מעוניין לחפש לעצמך טיפול פסיכולוגי על מנת להתמודד עם חוויות עברך, אותן חוויות שייתכן וצרבו בנפשך את החותם המכאיב הגורם לך כיום להמשיך ולחפש חוויות השפלה וכאב. נדמה, כי באופן פרדוקסלי, הדרך אל יחסים חדשים שבהם הכאב איננו הציר המרכזי, חייבת לעבור דרך המשעול המכאיב של חוויות העבר. במשעול הזה, אינך חייב לצעוד לבדך.



אין לי ממש שאלה, אני פשוט נורא מבולבלת בזמן האחרון. כבר שלוש שנים שאני יודעת שאני לסבית ויצא לי גם להתאהב בכמה בנות. לפני 3 חודשים התחלתי קורס בצבא והתאהבתי באחד המפקדים בקורס (לא מפקד שלי אלא של קבוצה אחרת). מאז אני ממש מבולבלת כי עד אז בנים בכלל לא עניינו אותי. אין לי שום ניסיון עם בנות אבל אני יודעת מה אני כי אני יודעת מה הרגשות שלי... אולי תוכלו לעזור לי להבין מה עובר עלי? תודה, יעל.

יעל שלום. נשמע שעוברת עלייך תקופה מבלבלת: בעוד שבעבר הגדרת את עצמך לעצמך כלסבית, לפתע גילית שהאמת הברורה והיציבה הזו אינה כה פשוטה: לפתע מצאת את עצמך נמשכת לבחור. נדמה שאת לומדת כיום להכיר את מנעד תחושותייך המיניות. את לומדת לדעת גם שהאופן שבו תפסת את עצמך לא היה לגמרי מדוייק, והאמת היא שייתכן ואת נמשכת (במידה כזו או אחרת) לבני שני המינים. השינוי המתואר בתפיסתך העצמית לא חייב בהכרח לגרום למצוקה, אם כי בהחלט ניתן להבין את הבלבול שאת חשה, בלבול המתלווה לשלב של בדיקה והכרות מחודשת עם עצמך ותחושותייך.

זאת ועוד: וייתכן גם שעד כה הצגת את עצמך כלסבית בפני חלק מהסובבים אותך (למשל, בפני חברותייך), וכעת, משהסתבר לך שהדברים אינם כה מוחלטים, ייתכן שאת חשה מבוכה או אי-נעימות. הומואים ולסביות רבים שמוצאים עצמם חשים תחושות של משיכה לבני המין השני עשויים למצוא עצמם במצב לא פשוט: "אחרי שעשיתי את כל הדרך הארוכה כדי לצאת מהארון כלסבית, איך אוכל להראות את עצמי ברבים עם חבר? ועוד זכר??". נדמה לעתים שבאותה השנייה שבה ההומו או הלסבית יצאו מהארון, הם נדחקים במהירות אל תוך הארון ההטרוסקסואלי. כך, למרות שייתכן וקיימים בתוכם רגשות שונים, שאינם מסתדרים בהכרח עם "לסביות נטו" או "הומוסקסואליות נטו" הם מוצאים עצמם נאלצים להדחיקם. זאת, בין אם בשל החרדה שהרגשות הללו מעוררים (בשל הערעור על הזהות ההומו-לסבית הקיימת) ובין אם בשל הקושי לבוא בפני החברה עם הגדרת-עצמי מורכבת יותר כביסקסואל/ית. על הקושי של חלק מההומואים, הלסביות וגם הסטרייטים להתמודד עם האפשרות שבכלל יש דבר כזה הנקרא ביסקסואליות נרחיב בהזדמנות אחרת.

בשורה התחתונה: נדמה שהעצה הטובה ביותר שנוכל להשיא לך יעל היא לתת לעצמך את השהות והזדמנות לבחון את תחושות המשיכה שלך באופן כמה שיותר אותנטי. לעתים, בתקופות שונות בחיים חלקים שונים באישיותנו עשויים להיות יותר דומיננטיים, וכך גם בעניין הנטייה המינית. יש כאלה שעבורם הדברים יציבים, קבועים וחד-משמעיים ויש כאלה שעבורם המיניות היא משהו גמיש, משתנה, רב-גוני, תגובתי. ולכן, ייתכן שייקח זמן עד שתוכלי להבין מה הסגנון שלך, וייתכן שיעבור עוד זמן עד שיהיו בידייך תשובות מדוייקות, כאלה שתוכלי להיות בטוחה שהן אמיתיות. לעתים אנשים המתמודדים עם שאלות דומות בעניין המשיכה המינית פונים לטיפול על מנת לעשות את הדרך להכרת עצמם יחד עם איש/אשת מקצוע.



שאלות למדור יש לשלוח באמצעות האימייל offerm@gogay.co.il.

אנא פרטו ככל הניתן את נסיבות הבעיה או הקושי שלגביהם אתם שואלים וכן את הרקע האישי שלכם עד כמה שניתן מבלי לחשוף פרטים מזהים. המדור אינו מתחייב לענות על כל השאלות אשר תתקבלנה. היעוץ במדור אינו בא להחליף טיפול נפשי מקצועי. בכל מקרה שבו מתעורר קושי נפשי המצריך התערבות מקצועית יש לפנות לגורמים המתאימים.

המדור נכתב על-ידי אנשי "צוות מטפלים" יעוץ וטיפול פסיכולוגי גיי-פרינדלי להומואים, לסביות, בי, טרנס ומתלבטים, בפריסה ארצית. לפרטים- 03.7326883, או באמצעות אתר האינטרנט http://www.t-metaplim.co.il.

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...