עוד בלייפסטייל ובריאות
 >  > 

מדריך ברצלונה לתייר הגאה

נועם חזר מברצלונה וכותב על המקומות, הטעמים, הצבעים שעל רובם, לפחות, אי אפשר לקרוא במדריכים לתיירים

ברצלונה היא כמו סרט של אלמדובר - אפשר לאהוב אותה, אפשר לשנוא אותה, אבל ממש אי אפשר להישאר אדישים אליה. הדמויות, כמו השיטוט בעיר, חצי סוריאליסטיות ואי אפשר לדעת מה אמיתי ומה נשאר בגדר מסתורין, פנים חדשות יכולות להגלות בכל צעד.

מי שאוהב אסתטיקה ומקומות יפים, קצב חיים מהיר ומולו רגעים של רגיעה מוחלטת, ברצלונה היא המקום בשבילו. העיר משתרעת בין חוף הים התיכון מעלה אל הר טיבידאבו ומשלבת בתוכה כמעט אלפיים שנים של תרבות, ארכיטקטורה וגם סגנון חיים תוסס. המדריך המקוצר הזה לא מתיימר להוות תחליף למדריכים הנרחבים בחנויות הספרים, אלא להמליץ על המקומות החמים ודברים מגניבים אחרים שלא מופיעים בספרים, ביניהם כמובן ענייני הסצנה הגאה על מיניה. יש המון מה לראות בברצלונה ולוקח זמן לחוש אותה, לכן כדאי לבוא לפחות לארבעה ימים. אם זכיתם בשבוע בעיר, ישנם כמה אתרים מחוצה לה ששווים ביקור.

ברצלונה עצמה שוכנת בקטלוניה, אחת המדינות שמרכיבות את ספרד. העיר מצטיינת במערכת תחבורה נרחבת שכוללת מטרו, אוטובוסים, רכבות הרים ואפילו רכבלים, הכל באותו הכרטיס. בברצלונה ישנם כמה רחובות ראשיים במלוא מובן המילה האירופאי המהודר:

הראמבלאס (או בשמם המלא "לה ראמבלה די קטלוניה") הם שדרה יפה, שופעת תיירים להחריד, שיורדת מכיוון כיכר קטלוניה דרומה אל הנמל החדש. על המדרחוב ישנו שוק ציפורים ושוק פרחים, אבל גם לא מעט כייסים. אם לטייל אז מוקדם בבוקר לפני שהיא מתמלאת בתיירים בריטים רעשניים ומזיעים. מצדי הראמבלאס מרוכזים כמה מהאתרים הידועים של ברצלונה: השוק המקורה "לה בוקריה" (לבוא בשש בבוקר ולראות איך השוק מתעורר לחיים), בניין האופרה "ליסאו" (לאוהבי המוסיקה הקלאסית), ארמון גואל (יצירה של גאודי) וכיכר ריאל המלכותית (אם תצליחו לחצות בלי שיונה תחרבן לכם על הראש שתי נקודות).

פסייג' דה גרסייה, "השדרה החמישית" של ברצלונה, יוצאת מכיכר קאטאלוניה צפונה עד העלייה להר. רחוב רחב ואלגנטי להפליא, מלא בחנויות של מעצבי אופנה ותכשיטים וגם כמה בניינים של גאודי. החל משעת הצוהריים המאוחרות הוא מתמלא בברצלונאים שבאים לשתות קפה בזמן הסיאסטה ואחר כך באלו שמבקרים באחת מהמסעדות ברחוב. מקום לראות ולהיראות.

שדרת דיאגונל היא רחוב אלכסוני שחוצה את ברצלונה. היות שמדובר ברחוב באורך עשרה ק"מ בערך, לא כולו מעניין באותה המידה, אבל ניתן למצוא עליו (עוד) חנויות של מעצבים ומסעדות לא רעות. זהו גם אחד המקומות האהובים על התושבים לעשות ג'וגינג בבוקר ובערב.

הרובע העתיק ("בריו גותיק") ממוקם בנוחות בצידו המערבי של הראמבלאס. הרובע נבנה בימי הביניים והשתמר בצורה יוצאת דופן. הרחובות שמקיפים את הקתדרלה המפוארת צרים וקסומים. שווה להיכנס לחצרות הפנימיות של הבתים על מנת להציץ לגינות היפיפיות. מעבר לקתדרלה הענקית ששוכנת במרכז הרובע, ישנה קתדרלה נוספת, "מריה דל מאר", שנמצאת בשולי הרובע. זאת הקתדרלה של דייגי העיר והיא מעוצבת עם מוטיבים ימיים. לא להחמיץ. לבד מהקתדרלות נמצאים עוד עשרות מוקדי עניין נוספים וכמובן חנויות, בוטיקים ובארים. גם כאן התיירים שורצים ולכן מומלץ לטייל בשעות אחר הצוהריים והערב.

האישמפלה (הרחבה בספרדית) גם היא מקום שחובה לראותו. לפני כמאה וחמישים שנים תושבי ברצלונה קצו בצפיפות המגורים בתוך החומות והחליטו להרוס אותן ולבנות במקומן שכונות חדשות. האזור החדש שנבנה הועתק לפי הדגם של פאריס, כלומר, רחובות רחבים וכיכרות במבנה של רשת. כיום זהו החלק הבורגני של ברצלונה, וכמעט כל מבנה בו הוא יצירת מופת בפני עצמו. זה הריכוז הגדול ביותר של סגנון ארט דקו באירופה וחובה להקדיש כמה שעות לשוטטות חסרת כיוון ולהתרשם מהפאר.

ברצלונה היא עירו של האדריכל גאודי, ממייסדי הזרם המודרניסטי שפעל בעיר בתחילת המאה העשרים ובנה בה כמה מיצירות המופת של הארכיטקטורה בת זמננו. הקתדראלה "פמילייה סגרדה" שללא ספק צריכה להיכלל ברשימת פלאי העולם, היא בניין שניתן לעמוד מולו ולא להאמין שהוא קיים. הקתדרלה היא מאתרי הבנייה הגדולים באירופה וסיום בנייתה לא צפוי בחמישים השנים הקרובות. 

המונז'יוק, "גבעת היהודים" נישאת בצדו המערבי של הנמל. פעם שכן במקום בית הקברות של הקהילה היהודית וכיום על הגבעה ממוקמים כמה מהאתרים החשובים בברצלונה: האצטדיון האולימפי, הארמון המלכותי שכיום מתפקד כמוזיאון לאמנות קטאלנית ובמרגלותיו מזרקות שפועלות שבסופי השבוע ויוצרות מופע אור קולי מרהיב; מוזיאון חואן מירו ממוקם כמעט בפסגה (לבעלי עניין באמנות מודרנית); בין האתרים הנוספים נמצא הכפר הספרדי "פואבלו אספניול", אוסף של בתים וסגנונות בנייה מרחבי ספרד וגם "הפונדסיו דה קאשה", גלריה גדולה לאמנות מודרנית. הגבעה היא בעצם פארק ענק ובו מסלולי הליכה בין האתרים. מפסגת הגבעה, סמוך למוזיאון חואן מירו, נמצא הפוניקולר - ספק רכבת הרים ספק מטרו שבעזרתו ניתן לרדת בחזרה אל מרכז העיר. שווה להקדיש יום טיול.

טיבידאבו הוא ההר שתוחם את ברצלונה מצפון. השכונות העשירות של העיר ממוקמות במעלה ההר ובפסגתו נמצאת כנסיית "הלב הקדוש של ישו" שמשקיפה על כל העיר. הנוף הוא מרהיב עין: אפשר לראות מצד אחד את כל ברצלונה ומהצד האחר להשקיף אל פנים הארץ. באזור אחר, נמוך יותר, של הטיבידאבו נמצא אזור בילויים קטן ומוצלח מאד ולו בגלל העובדה שאותו פוקדים המבלים המקומיים ואין בו כמעט תיירים. אחד מהבארים במקום נקרא "מירה בלאו" והוא נחשב לאחד המקומות האופנתיים בעיר. שווה ביקור ולו בגלל הנוף שנשקף מן הבר.

כהערת אגב אפשר לציין, כי הסרט "הכל אודות אמא" צולם כמעט במלואו בעיר. מנואלה, האם, נוסעת לברצלונה על מנת לחפש את לולה, אביו הטרנסקסואל של בנה שנהרג. אתרי הצילום נמצאים בסביבות ברצלונטה (ממזרח לנמל) ועל רחוב "Princessa שמתחיל ברובע העתיק ומסתיים בפלסאה אספנייה. אחת הסצינות הזכורות היא כאשר מנואלה, האמא מגיעה לברצלונה, והמונית שבה היא נוסעת חולפת על פני ה"סאגרדה פמילייה". מרטיט.

חיי הלילה של ברצלונה מתחילים לקראת חצות. באופן כללי מקובל לאכול ארוחת ערב רק בשעה 23:00 כך שעד השעה הזאת רוב המקומות עדיין לא מאוכלסים. מועדונים נפתחים בשעה הבלתי סבירה שלוש לפנות בוקר והמסיבות נמשכות עד שמונה או תשע למחרת. יש אנשים שפשוט ממשיכים מהמועדון לעבודה. אין תשלום בכניסה למועדונים. אפשר להיכנס, לראות מה קורה ואם מוצא חן לשלם אחר כך כמה יורו, בכל מקרה לא נורא.

המרכז של ברצלונה הגאה שוכן בין כמה רחובות באישמפלה, אזור, שתושביו העליזים מעדיפים לכנות "גיישמפלה". החל מהשעה 22:00 ניתן לטייל שם ולצפות בהומואים במלבושיהם הנאים ביותר המסתובבים ברחובות. יש מבחר גדול מאד של מקומות, כשישים או שבעים. הכי טוב זה להסתובב אחר הצוהריים באזור ולשאול בחנויות הגאווה (מדבקה של דגל הקשת על הדלת) מה הם המקומות הטובים.

בכל מה שקשור לדיסקוטקים אין ממש מבחר גדול. יש רשת של כמה דיסקוטקים שנקראת "Arena", שאחד הסניפים שלה מוקדש למסיבות גאווה. Ambar הוא דיסקוטק חדש ודי מוצלח שמופיעות בו בימי השבוע גם מלכות דראג. יש כמובן גם מסיבות חד פעמיות, מסיבות חוף ועוד. עם זאת, בכל מקום גאה שמכבד את עצמו יש הזמנות למסיבות ועיתונים גאים. הקאטאלנית על גבי ההזמנות די מובנת וחלקן כתוב גם באנגלית. יש כמה עיתונים מקומיים, בגיליון של הירחון "Nois" לדוגמא, יש מפה מפורטת בעמודים האחרונים של כל המקומות הגאים בברצלונה והסביבה, מאד שימושי.

בגיישמפלה ישנו גם ריכוז גדול של חנויות גאווה רגילות שרואים בכל עיר עם ריכוז גדול של הומואים ולסביות: חנויות אופנה, חנויות סקס ועוד. למי שמתכנן לנסוע בזמן הקרוב, ביום ראשון, 29.6, מתוכנן "לה גראן פיאסטה", כלומר, פסטיבל הגאווה הגדול של ברצלונה. המצעד יתחיל בשעה 12:00 בפלאסה אספנייה בסמוך ל"גיישמפלה". לרוב הצעירים הברצלונאים יש שמץ של ידיעה באנגלית ובנוסף לכך, הם די סימפטיים. אפשר פשוט לשאול אותם על מקומות ואתרים וסביר להניח שידעו לענות וגם לפתח שיחה מעבר.

אזור נוסף המאוכלס בכבדות על ידי הומואים וחברים הוא העיר העתיקה. על רחוב " Nou de la Rambla" אפשר למצוא את ה-Milk House, בר חמוד עם די הרבה חתיכים וכמה צעדים לפניו את אחת המסעדות הגאות הותיקות בעיר: Salsitas. באזור מלאי של חנויות אופנה גאות. מרחק שעה נסיעה ברכבת נמצאת העיירה סיטאגס, בירת ההומואים והלסביות של ספרד. לצד חופים נפלאים שבחלקם הגדול אפשר (ואף רצוי) להשתזף בעירום, מרכז העיר שוקק בכל מה שקשור לצבעי הקשת

האופנה ההומואית בברצלונה לא התעדכנה: ההומואים לגמרי בקטע של 1999, עם גופיות יותר מדי צמודות כאלה וכפכפים משוק הכרמל. משהו שאולי היה אפשר למצוא בקטלוג ישן של "כאוס", אבל ישנם גם יוצאי דופן. ואם כבר חשקתם לדמות להומואים במקום, עדיף לקנות את הבגדים בישראל לפני הנסיעה, הרבה יותר זול.

למי שאין עניין במקומות גאים, ההיצע כמובן עצום. אוהבי אוכל הים ימצאו בברצלונה בית אוהב: כל שרץ אפשרי מוגש שם הישר מן הים אל השולחן. אחת מהמנות המקובלות היא פאייאה - מצע אורז מבושל ועליו לובסטרים אנד סטאף. זאת מנה שמספיקה לכמה אנשים והולכת ממש טוב עם בירה (אפשר "אסטלה דמן" שמיוצרת בברצלונה).

האלכוהול בברצלונה סובל מתסביך המועדונים הישראלי, קרי, מחיר גבוה. עם זאת, כל מסעדה מציעה בתפריט האלכוהול שלה גם את יין הבית ("De la Casa"), שזול בהרבה וכדאי לנסות. אולי מדובר לפעמים ביין מדרגה ז', אבל הוא ליווי מצוין לארוחה קלה. בקבוק של יין כזה יעלה בסביבות ארבעה יורו.

גם אוהבי החזירים לא מקופחים: יש בעיר איזשהו פטיש לתליית רגלי חזירים בחלונות הראווה ובמסעדות אפשר להשיג כל מנה אפשרית המבוססת על החזירים. ואגב, "חמון" היא המילה בקאטאלנית לחזיר. שני בתי קפה מגניבים ששווים ביקור בכל מקרה, והומים גם בשעות היום, נמצאים ברובע העתיק על "Placa Villa Madrid" שהיא באופן כללי מקום לא רע לשבת ולקרוא בו ספר מתחת לצל העצים. אחד מהם נקרא "Menaje et Trois" ומפוצץ ביפים, יפות והרבה שיק.

כל הזכויות שמורות 1999-2014 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...