עוד בלייפסטייל ובריאות
 >  > 

המדריך ללסבית המתחילה: פרק ב'

כיצד מתגבשת הזהות הלסבית, מבחינה חברתית, בין-אישית ועצמית? מהם התהליכים והשלבים שבדרך?

הלסבית המתחילה מגיעה לעמדתה ככזו מאחת מכמה עמדות מוצא מקובלות:

א. תהליך שהיא ורק היא היו שותפות לו ("התחלתי לשים לב שאני נמשכת לנשים..." / "מישהי סיפרה לי על חברה לסבית, ופתאום מצאתי את עצמי מתעניינת בנושא")

ב. תהליך שרק היא הייתה חלק ממנו אבל נעשה בשיתוף אחרות ("במקרה נתקלתי בפורום ה ז ה, התחלתי לקרוא ויותר ויותר מצאתי את עצמי נמשכת לנושא. ולנשים." / "הכרתי איזה דייקית והתחלתי להסתובב עם החברה שהיא הסתובבה איתם. אחרי חצי שנה כולם חשבו שגם אני דייקית. אחרי שנה גם אני התחלתי לחשוב ככה")

ג. ותהליך, שלמרות שהוא אישי - לצורך העניין אקרא לו "זוגי" ("התאהבתי בחברה הכי טובה שלי, וקצת זמן אחר כך שמתי לב שגם היא בי. אנחנו ביחד כבר שלוש שנים" / הלכתי עם חברים לאיזה פאב ופגשתי שם מישהי. כשהיא התחילה איתי זה הפתיע אותי, אבל זרמתי, ואז גם התלהבתי. היום אני כבר בכלל לא יכולה לחשוב על ללכת עם גברים") אותן אלו שהגיעו להגדרתן לבד, או בזכות סביבה תומכת "רחוקה" (וירטואליה למיניה) ואלו שהקשר הזוגי אינו מספיק להן, או שאותו קשר זוגי ראשוני מסתיים, מוצאות את עצמן לעתים קרובות תמהות איפה כל היתר מסתתרות. אז ככה:

שלב ראשון - האינטרנט. אין דבר יותר נגיש (לרוב :)) מפורום, צ'ט, רשימת דיוור. קשרים ראשוניים, "בטוחים", יכולים להיווצר באלו. למרות הבעייתיות, בסופו של דבר תמיד ניתן להחליף ניק, להעלם, לא להחשף. הפיתוי המושלם. מצד אחד, בגלל האנונימיות שהוא מספק, לכאורה, יצירת קשרים היא יחסית קלה ומהירה ואינטנסיבית דרך המדיום הזה. למעשה, מרגע שאותם קשרים נוצרו הם כבר אינם אנונימיים או מנותקים רגשית. הוירטואליה לרוב מספקת צרכים ראשוניים היטב. עד הרגע שבו היא כבר לא מספיקה.

שלב שני - ארגונים ממוסדים. קצת לא נעים, לפעמים יש אפילו תחושה של הליכה עם הזרם, שומו שמיים. אבל ארגונים ממוסדים (וממש לא משנה אם זה קל"ף, האגודה, הבית הפתוח או כל אחד אחר) הם מקום מאוד נוח כמקום מפגש ויצירת חוג חברים. היתרונות של ארגונים ממוסדים זה הגיוון (בתכנים אם לא באנשים), התכיפות והנגישות. כל אחד יכול. ובינינו - אם את לא מכירה אף אחת, אז העובדה שאת צפויה לפגוש עוד מאה פעמים מישהי לא משנה - עדיין מבחינתך היא תהיה חדשה. יתרון נוסף של הארגונים הממוסדים היא תחושת התרומה. אם דמי חבר יכולים לעזור למישהי איפשהו, ואולי גם לך בעתיד - אז ההשקעה משתלמת.אבל להפגש רק כשארגון כלשהו יוזם את המפגש עבורך - גם זה מספיק רק למשך זמן קצוב.

שלב שלישי - החבורה אחרי שדיברת עם בערך אלף ושניים אנשים, היית באי אלו מפגשים מאורגנים, אולי אפילו הצלחת לארגן בדרך בת זוג או כמה, מתחילה להתארגן קבוצת חברים. אצל חלק הקבוצה תכלול בת זוג בלבד, אצל אחרות היא תכלול מספר רב של חברות. (לטובת בנות השלושים ומשהו - שלב רביעי - הנסיגה השלב בו את מאבדת קשר עם חלק ניכר ממי שהיית איתו בקשר..) (ולטובת בנות הארבעים - השלב החמישי - החזרה השלב בו את חוזרת לשלב השני...)

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...